רביף: גילוי רפואי פורץ דרך
המוצר: תרופה לטיפול בטרשת נפוצה
המפתחים: פרופ' מישל רבל וחברת אינטרפרם
החברה: מכון ויצמן וחברת אינטרפרם, כיום מֶרְק תחילת הפיתוח: 1980
טרשת נפוצה היא מחלה נוירולוגית ואוטו-אימונית קשה עם התקפים הגורמים להידרדרות בתפקוד מערכת העצבים המרכזית. כ-2.5 מיליון איש בעולם מאובחנים כחולים בטרשת נפוצה.
מי שהחל את המחקר על מנגנון הפעולה של האינטרפרון-בטא היה פרופ' מישל רבל, שעמד ב-1970 בראש קבוצת מחקר במחלקה לווירולוגיה וגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. במחקר פוענחו המנגנונים שדרכם אינטרפרון-בטא, המיוצר בכל תאי גוף האדם, מגן בפני נגיפים וגם מונע פעילות יתר של מערכת החיסון העלולה לגרום למחלות כגון טרשת נפוצה. פרופ' רבל ושותפיו הצליחו לפתח שיטה חלוצית של הנדסה גנטית בתאי יונקים שמאפשרת לראשונה להפיק את החלבון המורכב בכמויות המספיקות ליישום רפואי. שיטה זו מקובלת היום בתעשייה הביוטכנולוגית.
ב-1984 עבר פיתוח התרופה לחסותה של חברת אינטרפרם, שהוקמה בסמוך למכון ויצמן כחברה-בת של ענקית התרופות השוויצרית סרונו.
היה זה תהליך פיתוח חדשני ומורכב, שבו לקחו חלק עובדי מחקר ופיתוח של אינטרפרם יחד עם מדעני מכון ויצמן כאשר פרופ’ רבל ופרופ’ מנחם רובינשטיין שירתו כמדענים ראשיים של החברה. בסופו נרשמה הצלחה: התאים המהונדסים גודלו בקנה מידה תעשייתי, והמוצר בודד באופן נקי.
אחרי כעשר שנים של פיתוח וניסויים קליניים על ידי סרונו, נרשמה התרופה בשם רביף (Rebif®). היתה זאת אחת התרופות הראשונות בעולם שהופקה באמצעות הנדסה גנטית של תאי יונקים, ובשנות התשעים היא נרשמה ברחבי העולם כתרופה לטיפול בחולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.
ב-2006 רכשה קבוצת מרק הגרמנית את סרונו, ומאז נמצאת הרביף בבעלותה. מרק משווקת כיום את רביף ביותר מ-90 ארצות והיקף המכירות השנתי עומד על יותר מ-1.7 מיליארד אירו. מרק מפעילה בישראל מחלקות ייצור ושיווק ומספר מרכזי מחקר ופיתוח.
