עגבניות דניאלה וצ'רי: המהפכה האדומה
המוצר: זני עגבניות מוכלאים
המפתחים: פרופ' נחום קידר ז"ל, ד"ר אהוד קופלביץ, ד"ר יוני אלקינד, גב' נעמי גביש
החברה: הזרע תחילת הפיתוח: 1980
הזרע הוקמה כאגודה שיתופית של יישובים חקלאיים ב-1939, במטרה לספק זרעי ירקות להתיישבות העברית בארץ ישראל. עם השנים הפכה לחברה מסחרית המתמחה בפיתוח זני ירקות תוך שילוב של הכלאה מסורתית וטכנולוגיות מודרניות.
בעבר עגבניות התרככו במהירות ולכן נקטפו הרבה לפני הבשלתן. הקטיף המוקדם פגע בטעם, במוצקות ובצבע. חברת הזרע שמה לה למטרה לייצר זן עגבנייה אידיאלי עם חיי מדף ארוכים יותר שיאפשרו קטיף של פרי מוצק, בשל ואדום יותר.
במחצית השנייה של המאה העשרים התגלה הגן שמעכב תהליכי הבשלה (RIN, Ripening Inhibitor). היתה זאת תגלית חשובה, אבל מכיוון שהחוקרים ציינו שהוא גורר עמו טעם וצבע לא רצויים, הגן לא נכנס לשימוש מסחרי.
פרופ’ נחום קידר ז”ל, שעמד בראש צוות מטפחי העגבניות בפקולטה לחקלאות, יזם את השימוש בגן RIN בפיתוח זני עגבניות חדשים תוך שיפור הטעם, המוצקות והצבע. הצוות חיפש מקורות גנטיים לכל אחת מהתכונות הרצויות והחל בתהליך ארוך של הכלאה וברירת המצטיינים.
ביחד עם צוות האגרונומים בחברת הזרע הוחדר לשוק בשנות התשעים זן העגבניות מס’ 144, שקיבל את השם המסחרי “דניאלה”. בזן החדש היו יתרונות לכולם: לחקלאי המגדל (יבול רב, איכות גבוהה ורווחיות) לרשתות השיווק (זמני אחסון והובלה ארוכים יותר) ולצרכנים (טעם, צבע מפתה ומוצקות).
דניאלה חוללה מהפכה בשוק העגבניות והפכה ללהיט עולמי, בעודה ממצבת את חברת הזרע כחברה מובילה בקנה מידה בינלאומי. עם השנים פותחו בחברת הזרע ובחברות אחרות זנים דומים על בסיס הזן. היקף המכירות לאורך חיי הדניאלה והזנים הנוספים עומד על מאות מיליוני דולר.
הישג עולמי נוסף של צוות הטיפוח בראשות פרופ’ קידר וצוות השיווק של הזרע היה יצירת זני עגבניות מסוג צ’רי (cherry) שבהם משולב הגן Non Ripening) NOR). המטרה היתה לפתח “חטיף” בריא, קטן ומתוק, שיהיה מוצק ובעל חיי מדף ארוכים. הפיתוח הסתיים ב-1990, ומאז ועד היום מוכרת הזרע מדי שנה עשרות מיליוני זרעים של זני צ’רי במגוון צבעים, צורות, גדלים וטעמים.
בזכות עבודתו פורצת הדרך זכה בהמשך פרופ’ קידר בפרס ישראל לחקלאות. ב-2006 נרכשה הזרע על ידי תאגיד לימגריין הצרפתי ובהמשך הפכה לחברת הזרע סידס הבינלאומית. מטות החברה ומרכזי המחקר והפיתוח ממוקמים כיום בישראל ובהולנד.
