מנדרינות אורי: טעם מתוק ליצוא הישראלי
המוצר: זן מושבח של מנדרינות
המפתחים: פרופ' פנחס שפיגל-רואי ז"ל, ד"ר עליזה ורדי ז"ל
החברה: מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני תחילת הפיתוח: 1980
אם היצוא הארץ-ישראלי במאה ה-20 נצבע בכתום של תפוזי ”Jaffa" המפורסמים, הרי שבמאה ה-21 הוא נצבע בכתום של מנדרינות מזן אורי.
סיפור האהבה בין ישראל לבין ענף ההדרים החל עוד לפני הקמת המדינה, עם גילויו של התפוז שמוטי כמוטציה של הזן בלאדי במחצית המאה ה-19. השמוטי הפך לענף יצוא חשוב. במשך למעלה ממאה שנה הוא נשא על גבו את ענף ההדרים בארץ, והיווה בסיס להקמת המותג המצליח "Jaffa".
עד אמצע שנות השבעים, התפתחה הפרדסנות הישראלית והפכה לגורם כלכלי משמעותי. למרות ממדיה הצנועים, ישראל נחשבה לשחקנית חשובה בפרדסנות העולמית. המחקר בהדרים שהתבצע במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופה זו הניב ממצאים רבים ופיתוחים בעלי חשיבות כלל-עולמית.
מתחילת שנות השבעים, הביאו תמורות עולמיות ומקומיות לצד שינויים בתרבות הצריכה לנסיגה משמעותית בהיקף ענף ההדרים בישראל, עד שהיה חשש לחיסולו. בשלב זה החליטו קברניטי הענף וראשי המועצה לשיווק פרי הדר להקים תוכנית השבחה לזנים חדשים במכון וולקני, שבראשה יעמדו פרופ’ פנחס שפיגל-רואי וד”ר עליזה ורדי.
בהתאם לדרישות השוק העולמי, התמקדה תוכנית ההשבחה בפיתוח זני מנדרינות איכותיות, קלות לקילוף וחסרות זרעים. אחד הזנים הראשונים שפותחו היה אורה – מנדרינה משובחת בטעמה אך בעלת זרעים. מספר הזרעים של אורה הופחת באמצעות השבחה נוספת וב-1987 התקבלה המנדרינה אורי, שהוכתרה במבחני טעימה בינלאומיים כאחד מזני המנדרינות הטעימים והטובים ביותר בעולם.
מתחילת שנות האלפיים התרחבו הנטיעות של הזן אורי, וכיום נטועים בארץ כ-52 אלף דונם, מתוך שטח הדרים כולל של 218 אלף דונם.
ב-2017 יוצאו המנדרינות מזן אורי בהיקף של כ-102 אלף טון והן מהוות את המרכיב העיקרי בייצוא פרי הדר מהארץ.
ב-2004, בתום פיתוח פרוטוקול גידול אופטימלי, נרשם הזן כפטנט בארצות הברית, וב-2013 גם בשוק האירופאי. מדינות שמבקשות לגדלו בצורה מסחרית משלמות תמלוגים לישראל תמורת הזיכיון. במהלך 15 השנים האחרונות, הזן הניב רווחים בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים למגדלים. בשיא ההצלחה עמד הרווח לחקלאי על 15 אלף ש”ח לדונם.
