האח הגדול הוא בכל מקום
התלהבתם מרובוט שיודע לנקות בעצמו את הרצפה? קבלו את פנס הרחוב ששומר חניה ואת מכונת הכביסה שמודיעה ליצרן על תקלה. חברה ישראלית שיצאה לדרך בתמיכת רשות החדשנות מאפשרת גם למוצרים שכיחים ויומיומיים לתקשר.
אם נשאל אתכם אם הברז שלכם מחובר לאינטרנט, סביר להניח שתחשבו שזאת בדיחה. אבל עבור האנשים שעובדים ב-Cloud of Things, סטארט-אפ ישראלי שפועל כיום באירופה ובארצות הברית, זאת שאלה לגיטימית לחלוטין.
Cloud of Things מציעה ללקוחות שלה תשתית פיתוח מערכות לניהול IoT. במילים אחרות, הפלטפורמה הטכנולוגית שהחברה פיתחה מאפשרת למוצרים רגילים, שכיחים ויומיומיים להפוך למכשירים חכמים ומחוברים, שיכולים לתקשר אחד עם השני ועם מערכת ניהול מרכזית ומנוהלים בעזרת אפליקציה שנשלטת על ידי המשתמש.
אלון מנצור, co-founder ומנהל הפעילות של Cloud of Things בארצות הברית, מסביר למה זה בכלל לא מוזר שיצרן ברזים יצטרך את הפלטפורמה שיצרה החברה: "מדובר ביצרן שקהל היעד שלו הוא קומפלקסים גדולים כמו טרמינלים, קניונים ומוסדות חינוך. במרכזים כאלה יש, מטבע הדברים, מאות ואלפי ברזים. כאשר הם מחוברים לאינטרנט, הם מייצרים שפע של מידע שימושי מאוד עבור החברה שמנהלת את המרכז.
"קחו לדוגמה קניון גדול. בזכות הברזים הפזורים במבנה חברת הניהול של המבנה יודעת בקלות מה הייתה כמות ההדחות בשירותים ולפי זה כמה אנשים היו בשירותים. אפליקציה מאוד פשוטה בטלפון של צוות האחזקה יכולה למשל להודיע להם שבקומה 4 הייתה פעילות רבה בשירותים ויש צורך לנקות אותם.
"דוגמה נוספת: מתברר שכאשר ברז אינו פעיל במשך יותר מיממה נוצרות בו בקטריות שמשתחררות בשימוש הראשון. כלומר, התלמיד הראשון שמגיע אחרי הסופשבוע לברזייה בבית הספר שותה מים עם בקטריות. לעומת זאת, כשהברז מחובר לאינטרנט יש דרך לגרום לו לטפטף מדי שעה-שעתיים כמה טיפות שימנעו את הבקטריות. השורה התחתונה היא שבזכות החיבור יצרן הברזים יכול למכור ללקוחות שלו שירותים חכמים שלא אפשריים בצורה אחרת".
מה המקרר עושה כל היום?
את Cloud of Things הקימו אליאב גנסין ודוד שוראקי בשנת 2015. מנצור הגיע לחברה ולתחום ה-IoT אחרי יותר מעשרים שנים בעולם המחשבים וקריירה בעולם אבטחת המידע. בינואר 2018 פתח את הסניף האמריקאי של Cloud of Things יחד עם ד"ר פיליפ דה סולוט, אחד מחלוצי תחום ה-IoT בעולם, במטרה לשחזר בארצות הברית את ההצלחה של החברה באירופה.
"העולם הולך לקראת זה שהרבה מאוד מכשירים יהיו מחוברים לאינטרנט – כולל כאלה שלא היינו מדמיינים שיהיו 'חכמים'. זה התחיל עם יישומים כמו האיירובוט שמנקה את הבית בצורה חכמה בזכות תוכנה שמנהלת אותו, זה עובר דרך רפואה ורכבים אוטונומיים ומגיע עד ערים חכמות שלמות.
"מבחינת המכשירים בהם אנחנו עושים שימוש ביומיום יש לזה הרבה יתרונות של אוטומטיזציה ויישומים גם ברמת היצרן וגם ברמת המשתמשים. עבורנו כצרכנים המשמעות היא שהמקרר יודיע לנו שנגמר החלב או שנוכל להפעיל מכונת כביסה, להדליק מזגן ולפתוח תריסים גם שאנחנו רחוקים מהבית. עבור היצרנים, שהם למעשה קהל לקוחותינו, זה פותח דלת לאינסוף אפשרויות. יצרן יוכל לחזות תקלה ולהציע ללקוח פתרון עוד לפני שהלקוח פונה למחלקת השירות, לדוגמה, או שהיצרן יוכל להציע הדרכה על פונקציות ספציפיות במוצר לקהל לקוחותיו אם הוא יזהה שימוש לא נכון במוצר".
Cloud of Things פועלת בעולם של היצרנים שרוצים לחבר את המכשירים שהם מייצרים לעולמות האינטרנט. מנצור מספר: "אנחנו מספקים ליצרנים האלה כמה פתרונות מהקצה אל הקצה (end to end). כלומר, אנחנו מאפשרים להם לקחת מכשיר כלשהו - למשל מקרר, מזגן או אפילו גלאי עשן שהוא רכיב עם מעבד מאוד קטן – ולחבר אותו למערכת ממוחשבת. בשביל שזה יקרה צריך גם רכיב חיישן על המכשיר וגם מערכת שתדע לקבל ולנתח את המידע - כדי שהיצרן לא יקבל רשימת טקסטים חסרת פשר – וכמובן, אפליקציה שתאפשר לשלוט במכשיר.
"הפיתוח שלנו הוא למעשה מערכת פתוחה שמאפשרת לבצע הרבה מאוד פעולות. יש לנו שני יתרונות חשובים שבאים לידי ביטוי בשני פטנטים שפיתחנו: הראשון הוא קליינט התוכנה והשני נקרא CloudSwitch.
"הפטנט הכי חשוב שלנו הוא קליינט תוכנה בשם DeviceTone™ שיכול לשבת על אחד משני סוגי מכשירים: גדול כמו מקרר או קטן כמו גלאי עשן. ההבדל הוא בכך שבמכשירים הגדולים בדרך כלל יש מעבד מחשב חזק שמאפשר להתקין עליו רכיב תוכנה ואילו במוצרים קטנים רכיב המחשוב הוא צ'יפ קטן ורזה. אנחנו יודעים לשבת על כל סוג של חומרה ולדבר בכל סוג של תקשורת, לאו דווקא ב-wi-fi. לרוב המתחרים שלנו אין קליינט או תוכנת קצה והם מוגבלים בתקשורת שלהם.
"אנחנו יכולים למשל להושיב את הרכיב עם מצלמה על רכיב קטן כמו פעמון כניסה או עינית בדלת. התקשורת מחברת בין הרכיב לבין הטלפון הפרטי, כך שאנחנו יכולים לדעת שמישהו מגיע לבית ולראות מי זה גם אם אנחנו בכלל במקום אחר.
"הקליינט שלנו, שמתקינים על המכשיר עצמו, כולל שבע שכבות של תוכנה, תקשורת, חומרה ואבטחת מידע, שכל אחת מהן היא עולם בפני עצמו. אחד היתרונות האדירים שלנו הוא שהקליינט DeviceTone™ שפיתחנו מאפשר לחבר מכשירים ומערכות במהירות לאינטרנט – בעוד שבכל פיתוח אחר ייקח לו זמן. הקליינט הזה מאפשר גם הצפנת מידע ברמה גבוהה ויודע לממשק חיישנים נוספים שקשורים אליו. בזכותו יש לנו את היכולת לשבת על כל סוג חומרה ולדבר בכל סוג תקשורת במהירות נתונים גבוהה במיוחד. זה מאפשר ליצרן להפוך את המוצרים שלו לחכמים ומחוברים במהירות וביעילות ללא תשומות וידע מוקדם שנדרש מצדו.
"הפטנט השני הוא CloudSwitch™, עבורו קיבלנו את התקציב מרשות החדשנות, שמאפשר לנו לאחסן כמויות מידע עצומות. בעבר הקמתי חדרי בקרה בבנקים, שמקבלים כמויות אדירות של דיווחי אבטחת מידע ממערכות המחשוב, ואפילו אני הופתעתי כשראיתי שמקרר בבית מייצר עשרות אלפי נתונים ביום: פה מעלה טמפרטורה, שם מוריד, צריכת חשמל, פתיחת דלתות ועוד״.
״הרשות תומכת בחברות טכנולוגיות בעלות פוטנציאל גבוה למסחור וצמיחה בישראל", אומר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. "קבלת החלטות מושכלת על ידי ניתוח מידע המגיע ממגוון רחב של חיישנים, חדשנות טכנולוגית והובלת שווקים ייחודיים ברמה בינ"ל הם תנאי הכרחי לשגשוג והצלחת החברות והתבססותן בארץ".
"כשמדברים על חיבור מכשירים לאינטרנט מדברים על כמויות עצומות של מידע״ אומר מנצור, ״לספקי ה-Cloud יש מערך ייעודי - IoT Cloud - שמקבל את נתוני ה-IoT מהרכיבים ומבצע אנליטיקות. אנחנו ב-Cloud of Things באמצעות רכיב CloudSwitch™, יודעים לקחת חלק מהמידע לענן וחלק לא, כך שאפשר לתקן גרסאות באמצעות הקליינט ולעדכן את זה מרחוק. אפשר גם להעביר חלק מהמידע לענן אחד וחלק אחר של המידע לענן שני. התוצאה היא שהלקוח יכול לייצר איזון עומסים בתעבורת המידע הרב ולבצע פתרון בעיות (trouble shooting) בצורה אופטימלית.
"אנחנו מספקים שלושה רכיבים שיחד הם מהווים פתרון שלם עבור היצרנים: הראשון הוא תוכנה, זה רכיב שיושב על המכשיר עצמו. השני הוא מערכת ניהול שמקבלת נתונים רבים מהמכשירים ועושה את הניתוחים הנדרשים כדי לייצר מזה מידע שימושי. השלישי הוא ה-Gateway/Router שהינו נתב, רכיב ביניים, שיודע לדבר עם הרבה מאוד רכיבים בבית - למשל, אם יש גם מכונת כביסה, גם מקרר וגם תנור. בזכות הנתב אנחנו משיגים מהירות עבודה טובה יותר, כי הוא משלים בשביל הלקוח מידע, מנתח, מעבד ומעביר אותו אלינו למערכת הניהול. מתוך הנתונים שמתקבלים היצרן מחליט מה מעניין אותו לראות: אחד רוצה לחזות תקלות, השני רוצה לשפר את השירות וכן הלאה".
היצרן לומד מהמשתמשים
"האפשרויות הן עולם ומלואו", מבטיח מנצור. "כל אחד מהיצרנים שהם לקוחות שלנו עושה עם המידע שימוש ייעודי רלוונטי אליו. הלקוחות אליהם אנחנו פונים כרגע הם היצרנים למיניהם בעולמות התאורה למבנים, ברזים, דודי שמש ומטבחים.
"אחד הלקוחות המרכזיים שלנו כיום הוא יצרן מטבחים שמוכר מטבח שכולל את כל מכשירי החשמל, ומשווק אותו כ'מטבח חכם' ששומר על המשפחה בטוחה כי הוא יודע להתריע על עשן או על בעיה בטמפרטורה גבוהה בתנור.
"החלטנו להתמקד גם בתאורה חכמה כי יש לזה שוק גדול מאוד. עולם התאורה עובר עכשיו מהפכה אדירה. במסגרת המעבר לערים חכמות, הרבה ערים גילו שאפשר לשדרג את תשתית התאורה ולהשיג כמה מטרות באוטומטיזציה שלה. הערך הראשון הוא חיסכון בעלויות אנרגיה – בזכות הייעול והמעבר לנורות Led, יחד עם שילוב חוקים המתאפשרים ממערכת חכמה כשלנו, משלמים 90% פחות מעלות החשמל. בנוסף, הפתרונות שלנו בתחום תאורת הרחוב מאפשרים שליטה, הוספת חיישנים ושירותים מעבר לתאורה כמו אינטרנט לתושבים ואפילו מידע על מקומות חניה: אנחנו מצמידים לכל עמוד תאורה ברחוב חיישן של מצלמה קטנה שיודעת לזהות אם החניה לידו פנויה או תפוסה.
"לקוח שלנו שנקרא טונדו מייצר פתרונות לתאורה חכמה במבנים ובערים שלמות. בעזרת המוצר שלנו הוא יכול לשלוט בכל המנורות בבניין או בחוץ. הוא יכול לגרום לכך שמנורה תידלק רק אם אנשים עוברים ברחוב, למשל - וזה חוסך אנרגיה וכסף. מצד שני, המערכת יכולה לזהות למשל שנדלק אור בבניין משרדים שלא אמור להיות בו אף אחד – וזה יכול להיות סימן לבעיה ביטחונית. פתרונות התאורה שהוא מייצר מריצים את DeviceTone™. בעזרתנו, הם יודעים לקבל בכל רגע מידע מהחיישנים אם מעונן או בהיר בחוץ ולפי זה לעשות התאמה של התאורה.
"מעבר ליתרונות הברורים, יש כאן שינוי מהבסיס של הקשר בין היצרן לבין הלקוחות שמשתמשים במכשירים שלו. יצרן המטבחים הסביר לנו את ההבדל: 'עד היום הייתי מתקין מטבח ובזה נגמר הקשר עם הלקוח – אלא אם כן הייתה תקלה והוא פנה לשירות הלקוחות. במקרה הטוב, אחרי עשר שנים הוא חזר אליי לקנות מטבח חדש. עכשיו בזכות ה-IoT יש לי קשר תמידי עם הלקוח. אני יכול ללמוד איך הלקוחות משתמשים במוצר שלי, מסייע לי לשמר אותם ועוזר לי לתכנן את הדגם הבא בהתאמה מדויקת לצרכים של הלקוחות'.
"בעזרת השירותים שלנו, היצרן לומד את הלקוחות וזה נותן לו הרבה ערך. ברגע שהוא מוכר אלפי מקררים, למשל, הוא יכול לקבל מידע מכל אחד מהם למערכת ניהול שיושבת אצלו ולחזות באמצעותה תקלות. במקרים מסוימים הוא יוכל לזהות בעיה עוד לפני מי שמשתמש במכשיר – ואפילו לראות אם היא פרטנית או מתייחסת לכל המקררים מדגם מסוים.
"אחד הלקוחות שלנו בגרמניה מוכר מכונות כביסה. באמצעות החיישן שלנו הוא יכול לקבל ממכונת הכביסה הודעה על כך שיש דליפה של מים, לזהות שיש בעיה ולהעביר את המידע ללקוח. לעתים גם אפשר ממש לתקן בשליטה מרחוק את הבעיה הגורמת לדליפה. יצרן מקררים, לעומת זאת, יכול להבחין למשל בכך שהדלת של המקרר פתוחה ליותר מדי זמן, ולתת על כך התראה למשתמש. הכל כמובן תחת רגולציות ובכפוף למה שהלקוח רוצה לקבל.
"הרגולציה היא חלק חיוני מכל עניין החיבוריות. יש אלמנט חודרני בגלל העובדה שמידע פרטי מגיע ליצרן ולכן אנו ב- Cloud of Thingsהשקענו משאבים רבים ושמנו דגש גדול על אבטחת המידע, והקשחת המוצר כמו גם על הגרנולריות בסוג המידע שמועבר. צריך לזכור שעניין החשיפה הפרטית עלה גם לפני עשרים שנה כשהוחלט לחבר מערכות בנקאיות ומערכות רפואיות לאינטרנט. אין ספק שיש חשיפה, אבל היא מטופלת באמצעות האפליקציה שמקבלת הגדרות מדויקות של מי יכול לראות מה וכמה. במילים אחרות, היצרן של מכונת הכביסה לא מקבל פירוט של תוכן הכביסה שמכניסים לתוכה - אלא רק נתונים טכניים לגביה. אז אומנם מדובר במידע אישי - אבל החשיפה מוגבלת.
"אם בעבר 'האח הגדול' היה במצלמות - היום הוא בכל מקום. לכן חשוב שתהיה רגולציה מאוד ברורה שתאפשר שימוש אופטימלי לרווחת האדם במקביל לאבטחה מוסדרת. בכל מה שקשור באינטרנט לאט-לאט באו רגולטורים והגדירו מה הגבולות והכללים. אני סמוך ובטוח שבשנים הקרובות זה יקרה גם בתחום ה-IoT".