הרכב הדיגיטלי העתידי שלכם יכיר אתכם וגם ידע מה אתם רוצים, על מנת לשרת אתכם טוב יותר בדרכים  שכיום ניתן רק לדמיין. בדרך לעידן החדש מפתחת ווקלזום חיישן אופטי המבודד את רעשי הרקע ומשפר משמעותית את חוויית ההפעלה הקולית בעוד ארגוס בונה פתרונות תוכנה מתוחכמים כנגד תרחישי השתלטות דיגיטלית  

"דמיינו שתוכלו לבקש מהרכב לשלם על החנייה, לספק מידע לגבי מה רואים בזמן הטיול, להזמין מקומות במסעדה ולגשת לחשבון הבנק", מציע טל בקיש, מנכ"ל חברת ווקלזום (Vocalzoom) ומוסיף "יש ויכוחים בין אנשי המקצוע אם אפשר יהיה לעשות זאת בעוד חמש או עשר שנים - אבל לכולם ברור שלשם אנחנו הולכים. למעשה, חלק מהשירותים קיימים כבר היום באמצעות call center או באמצעות מערכות מבוססות הפעלה קולית ברכבים שמחוברים לאינטרנט (connected cars).

כדי לממש את הרצון להרוויח כסף מהשירותים והמידע שתספק לנו בעתיד המכונית שלנו, החליטו מרבית חברות הרכב שיש חשיבות לעוזר אישי מבוסס קול. "עוזר" כזה יאפשר לנו לדבר אל הרכב ולהעביר לו מידע רב, ולא רק פקודות. 

"זאת אסטרטגיה מאוד רחבה, שחברות הרכב משקיעות מאמץ רב כדי להפוך אותה למציאות כי טמונים בה יתרונות רבים", מסביר בקיש. "בין היתר היא מאפשרת  לתת יותר שירותים לנוהגים ברכב כולל קנייה ומכירה של שירותים ומוצרים במהירות רבה יותר.  אספקת מידע ושירותים הצליחו מאוד בטלפונים הסלולריים, וזה יהיה כך גם ברכבים, אבל כדי שזה יקרה נדרשים תנאים מסוימים. צריך לזכור, למשל, שזהות הלקוח היא בעיה לא פתורה בתעשיית הרכב – וחייבים לדעת מי יושב באוטו כדי להתאים לו את השירותים ואת הפרסום.

"ליישום האסטרטגיה הזאת דרוש ממשק קולי שיאפשר לרכב לזהות את הנהג באמצעות קולו. אנחנו הרי רוצים לאפשר למכונות או לרכבים להבין אנשים טוב יותר, לזהות אותם ולגלות מה הם רוצים. ההבנה לא כוללת רק הבנת מילים, אלא גם הבנת הקונטקסט, כך שהרכב יידע אם אני מדבר איתו או אל הילד שבמושב האחורי.

"כיום נושא ההפעלה הקולית ברכב מגמגם. המערכות לא עובדות מספיק טוב, ולכן אין לכך שימוש נרחב. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ווקלזום. הפיתוח החדשני שלנו הוא חיישן אופטי המזהה הוראות קוליות בסביבה רועשת ומיועד לספק פתרונות זיהוי ופיקוד קוליים לרכב.

"ווקלזום הוקמה בשנת 2010 והחלה פעילותה במסגרת החממה הטכנולוגית מעיין ונצ'רס", מספר בקיש. "הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על שילוב של חיישן אקוסטי וחיישן אופטי המכוון אל הדובר ומאפשר לבודד את רעשי הרקע. המוצר הראשון שלנו, שיצא לשוק לפני מספר חודשים, הוא מיקרופון לקסדות ומכשירי קשר המיועד לשוק כוחות ההצלה, הכבאות והשיטור וישמש צוותים מקצועיים שנמצאים בסביבות רועשות. הדור הבא של המוצרים שלנו יהיה כבר ממוקד ברכבים, וזה מיועד להיות השוק המרכזי שלנו.

"ביצועי ההפעלה הקולית והזיהוי הקולי של החיישנים שלנו הרבה יותר טובים ומדויקים מהפתרונות הקיימים. הם יאפשרו לחברות הרכב ליצור מצב שיותר אנשים יאמצו את הטכנולוגיה הזאת. האלמנט שיבדיל בין חברה איכותית לבין החברות האחרות הוא עד כמה טובה ויעילה חוויית המשתמש של ההפעלה הקולית. הפעלה איכותית תהיה סמן של יוקרה, ומטבע הדברים הטכנולוגיה שלנו תיכנס תחילה למכוניות היוקרתיות יותר.

"הדרך בה אנו גורמים לזה לפעול טוב יותר היא באמצעות חיישן זול וקטן מבוסס לייזר, שמודד גם תנועות של האדם וגם רעידות מאוד קטנות על עור הפנים שקורות בזמן שאנחנו מדברים. החיישן הופך את הרעידות לקול ומבין על פי הרעידות של עור הפנים מה האדם אומר.

"את החיישן שלנו אפשר למקם במושבים, בתקרה או על מראת הרכב והוא מאפשר לבודד את הפקודות הקוליות של הנהג לשיפור הנוחות, הבטיחות וחוויית הנהיגה. מכיוון שמדובר בחיישן מאוד מתוחכם שמודד דברים ברזולוציה גבוהה ובטווח רחב, מדובר בכלי רב-תכליתי שיכול לעשות המון דברים בו זמנית. למעשה יש כאן תקשורת קולית בין אדם ומכונה (Human-to-Machine Communication).

"החזון שלנו הוא לדבר עם הרכב", מסכם בקיש. "זה חלום שקיים כבר עשרות שנים. ראינו אותו בתוכניות טלוויזיה, אבל בעוד שנים ספורות זה יהיה חלק מהחיים שלנו".

 

לוחמי הסייבר

במיתולוגיה היוונית ארגוס היה ענק בעל מאה עיניים. ארגוס (Argus), חברת הסטארט-אפ הישראלית שנושאת את שמו, הוקמה ב-2013 על ידי שלושה יוצאי יחידת 8200 וזוהר זיסאפל. בדומה לענק המיתולוגי, גם הם מבקשים לשמור על הרכב הדיגיטלי במאה עיניים.

"כשהמקימים ניתחו את עולם אבטחת הסייבר", מספר יוני היילברון, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, "הם הבינו שיהיה צורך קריטי באבטחת סייבר לרכב ושלמעשה אין שחקנים בשוק הזה. בימיה הראשונים של החברה בכירים ביצרניות הרכב התייחסו אלינו בצורה חשדנית. היום אף אחד כבר לא מתפלא שכן כולם מבינים את הצורך המשמעותי בפתרונות לבעיה.

"בהרבה מובנים היינו צריכים ליצור את השוק ולהסביר למה צריך אבטחת סייבר לכלי רכב. תעשיית הרכב העולמית היא תעשייה קשה עם מחזורי פיתוח ומכירה ארוכים והיא לא ממהרת לבצע שינויים. אחרי הכל, רכב הוא קופסה שנעה במהירות ונמצאים בה אנשים – ועל כן תקלות שמקורן זדוני עשויות להשפיע מיידית על חיי אדם. זאת גם הסיבה שיש פה פוטנציאל שוק עצום".

לאחרונה זכתה ארגוס במענק כספי במסגרת תוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "2020 Horizon", המנוהלת בישראל על ידי איסרד (ISERD) – המנהלת הישראלית למו"פ  אירופי ברשות החדשנות. היילברון מספר על התוכנית: "זאת פלטפורמה מעניינת כי רואים בה שחקנים רלוונטיים מהתעשייה האירופאית. חברות אירופאיות מאוד מעריכות שיתופי פעולה בינלאומיים של אקדמיה ותעשייה, שהם הלב של הסיפור הזה, ורואות בכך מקור לחדשנות וקידום ידע באופן ידידותי. הסיוע כלל גם יצירת אינטראקציות שלא בהכרח היינו מגיעים אליהן ללא התוכנית הזאת. איסרד עושה פעילות מבורכת, גם אם לא תמיד הדברים נעשים בפרופיל תקשורתי גבוה.

"כיום אנחנו עובדים עם מרבית יצרני הרכב בעולם וגם עם ספקי המשנה להטמעת פתרונות. בשנתיים האחרונות פיתחנו שותפויות עם שחקני מפתח בתעשייה ועם כמעט כל יצרני השבבים בתעשייה. יש לנו שיתופי פעולה עם חברות ענק כמו קוואלקום וצ'קפוינט ורבות אחרות, וכמובן שלתחזק שיתופי פעולה כאלה זה לא דבר מובן מאליו.

"בעשור האחרון חלק ניכר מהרכבים החדשים מחוברים עם קישוריות מוטמעת לאינטרנט. מאות מיליוני כלי רכב יהיו מחוברים ב-2020 לרשת. ברגע שרכבים אלה, שהם למעשה 'מחשבים על גלגלים', מחוברים לאינטרנט - הם הופכים לפגיעים לפריצה (hacking). התסריטים האפשריים הם אינסופיים: זה יכול לנוע מפשע, כמו דרישת כופר פיננסי, ועד טרור. בסופו של דבר רשת התקשורת הפנימית בכלי רכב מבוססת על פרוטוקול שהומצא לפני למעלה משלושים שנה, כאשר האינטרנט לא היה רלוונטי, וזה גורם למצב בעייתי מבחינת אבטחה.

"קישוריות רכבים נמצאת בשיא התאוצה ועבור היצרנים זה כמובן מקור להכנסות מפרסום ושירותים המותאמים בדיוק ליושבי הרכב. הקישוריות היא חלק בסיסי מכך שהרכבים יהיו חצי אוטונומיים ואוטונומיים. אם הרכבים לא יהיו בטוחים – נמצא את עצמנו בבעיה כלל עולמית. הסיטואציה של רכבים מתנגשים מתרחשת גם היום, אך אפשר לתאר מה עלול לקרות עם מאות אלפי רכבים ומיליוני רכבים אוטונומיים - זה מצב הרבה יותר מסוכן.

"ארגוס באה לפתור את הצורך הזה בביטחון עם שכבות אבטחה שונות שמאתרות תקיפות ומונעות השתלטות זדונית על מערכות קריטיות כמו המנוע, הבלמים וההיגוי. החברה קמה עם מוצר אחד, אבל מהר מאוד הבנו שאין כדור קסם אחד שמתאים לכולם. גם כי השוק משתנה, גם כי ללקוחות שונים יש צרכים שונים – וגם כי האיום לא ניתן לפתרון אחד ויחיד. הבנו שצריך ליצור טכנולוגיות נוספות ולכן רשמנו עד היום כארבעים פטנטים. 

"סביב הפטנטים בנינו חבילת פתרונות רב-שכבתיים לתרחישים שונים ברכב. מדובר בפתרונות תוכנה המוטמעים על ידי חומרה שלא אנחנו מייצרים. הם יודעים לתקשר עם פלטפורמת בק-אנד שבדרך כלל יושבת בענן אבל לעתים גם על השרת של יצרן רכב ונותנת לו קודם כל מודעות למה קורה ברכבים שלו. היצרנים הם שדוחפים את הקישוריות אבל עליהם גם לוודא שהיא עובדת באופן בטוח ומאובטח.

"מכיוון שארכיטקטורות הרכב כיום הן גלובליות, הרי שהגנה רלוונטית לכל הרכבים מאותו סוג. יש צורך ביכולת להבין ולנתח מה קורה, להפעיל אלגוריתמים של ביג דאטה וגם את האפשרות לשלוח עדכונים מרחוק כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה לטפל בתקיפות סייבר שאותרו ולמנוע 'ריקול' (קריאה לתיקון). לפני יותר משנתיים התרחשה הקריאה לתיקון הראשונה בהיסטוריה שקשורה ישירות לנושא סייבר: חוקרים אמריקאים הדגימו ביצוע חדירה מרחוק שאיימה על 1.4 מיליון ג'יפים, דבר שגרר לקריאה לתיקון שעלותה מוערכת ביותר ממיליארד דולר.

"התעשייה מתחילה להיות הרבה יותר פרואקטיבית וגם ממשלות בעולם מבינות שיש בעיה. זה מוביל לנושא של חקיקה ורגולציה, כאשר כרגע אין עדיין סטנדרט מחייב לגבי אילו מערכות הגנת סייבר יש להתקין ברכב. ארצות הברית היא הסמן הימני ומה שיקרה שם ישפיע על כל העולם. בחודשים האחרונים אנו עדים לתהליכים מהירים בקונגרס לאישור חוק שמחייב יצרנים להתקין מערכות כמו שלנו, שיאפשרו ניטור של מצב הרכב והגנה עליו בזמן אמת ולאורך כל חיי הרכב.

"החזון שלנו הוא להגן על כל רכב מחובר בעולם, ולשם אנחנו צועדים", מסכם היילברון. "זאת תקופה מלהיבה להיות בה ומקום מעניין להיות בו מכל בחינה – טכנולוגית ועסקית כאחת. בשנה הקרובה אנו צופים גידול משמעותי בפעילותנו ומתכננים גיוס עובדים מואץ, בעיקר בתפקידי מחקר ופיתוח".

ב-3 לנובמבר 2017 נמכרה ארגוס לענקית הרכב הגרמנית קונטיננטל, ותמשיך להיות חברה עצמאית תחת חברת הבת אלקטרוביט. העסקה, שמהווה אקזיט ענק לאנשי ארגוס, היא הבעת אמון מרשימה בתעשיית הרכב הדיגיטלי הישראלית.

צחי שנרך, ראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות: "ישראל חזקה מאוד בחישה ובהבנת סביבת הרכב, בקישוריות ובחיבוריות. ברכב המשחרר את הנהג האנושי מהצורך לנהוג יש חשיבות לחוויית המשתמש ולניצול הזמן שהתפנה ופתרונות כמו אלו שמציעה ווקלזום מאפשרות זאת. במקביל, ברגע שסביבת הרכב הופכת לדיגיטלית, היא נעשית חשופה יותר לפגיעות סייבר, וישראל נמצאת בחזית העולמית של טכנולוגיות סייבר לרכב.