לא מרגישה טוב? תסתכלי בשעון. הלב כואב? תבדוק מה החולצה אומרת. למרות הקשיים, ניטור סימנים חיוניים הוא אחד התחומים המתפתחים ברפואה הדיגיטלית – ויש לישראל כמה יתרונות שרשות החדשנות מסייעת למקסם אותם 

גיל צפריר עסק שנים בתחום הטכנולוגיה הצבאית, ורק אז פנה לתחום המסחרי. הוא היה שותף בקרן הון סיכון והוביל השקעות מצליחות בתחומי תוכנה ארגונית, כשלפני ארבע שנים פגש את תחום הבריאות הדיגיטלית – והלך שבי אחרי האפשרויות המלהיבות ומרחיקות הלכת שהיא מציעה.

"רפואה דיגיטלית היא העתיד. היא צריכה להיות הרבה יותר אישית ונגישה לכולם ובכל העולם – וקודם כל לאנשים בפריפריה ובמקומות יישוב מרוחקים שחסרים להם שירותי רפואה מקצועיים. היכולת לעשות מעקב רציף ובירור מוקדם מאפשרת רפואה אישית והבחנתית ומניעתית הרבה יותר טובה לכולם. העתיד נמצא ביכולת לבנות בסיס נתונים פיזיולוגי גנטי, לעשות מעקב רציף ולטפל בזמן. הדור הצעיר והבאים אחריו כבר לא יצרכו שירותי רפואה כמו שאנחנו עושים היום. מידע רפואי הוא הבסיס לעתיד הרפואה האישית.

"מבחינת מקורות פיננסיים ותמיכה מקצועית, תחום הבריאות הדיגיטלית נופל בין הכיסאות. היסטורית המשקיעים נחלקו בין מביני אינטרנט ומובייל לבין מומחים בתחום המכשור הרפואי. הבריאות הדיגיטלית היא שילוב. לכן למשקיעים יש תהליך למידה מאוד ארוך של התחום ויש גם תהליכי התאמת רגולציה. זו הסיבה שתמיכה מוקדמת של הרשות לחדשנות היא קריטית.

"יש בארץ שני יתרונות מהותיים שכדאי למנף: מאגרי מידע דיגיטלי מתויג במשך כמעט 25 שנה בקופות החולים המרכזיות ופתיחות לשיתוף פעולה עם סטארט-אפים בתחום. מידע בריאותי מתויג הוא נכס חשוב ברמה הלאומית. היתרון השני הוא שבגלל שאנחנו 'אי קטן' קל לחבר בין הדיסציפלינות הטכנולוגיות הדרושות לפתרונות. התוצאה היא מומחיות בניתוח מידע רפואי, מומחיות במחקר רפואי ויכולת לחבר את כל אלה לטכנולוגיות מידע ולהעמיד פתרון סגור בסביבת המטפל והמטופל.

"הנעתי מיזם של חשיפה לחדשנות ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית - מפגש בינלאומי המתקיים אחת לשנה. למפגשים מגיעים כל יזמי הבריאות הדיגיטלית בארץ, שותפים ולקוחות אסטרטגיים משלוש יבשות. זה קרה לראשונה בדצמבר 2013 ומאז אנחנו נפגשים כל שנה. הקהילה גדלה לחמש מאות חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית ולכנס מגיעים 700-500 משתתפים. זאת הבמה המרכזית לחשיפה ולחילופי מידע גם בסקטור הלאומי".

צפריר מעורב כיום בשלוש חברות הפועלות בתחום. באחת מהן, Bandmanage, הפך ממשקיע למנכ"ל. הוא מספר על פעילותה: "Bandmanage היא חברת תוכנה המתמחה בניתוח מידע אישי פיזיולוגי. מה שאנחנו עושים זה בעצם להפוך שעוני ספורט עם מגוון חיישנים למערכת שעוקבת אחרי שינויים במצב הבריאות של אנשים מבוגרים. החיישנים מודדים שינויים בקצב לב, תאוצה, טמפרטורת עור ומוליכות חשמלית של העור. המומחיות שלנו היא היכולת לנטר במהירות מצבים פיזיולוגיים חדשים ולאפשר הצלבת מידע אוטומטית בין המטפלים.

"הרעיון הוא לקחת מוצרים קיימים של סמסונג, גרמין ואחרים כמו שהם, ודרך ערוץ התקשורת להשתמש במידע הגולמי שיש להם על כל משתמש. את התבנית האישית שומרים בשירות שלנו בענן ובעזרתה מזהים חריגות. כך למשל המערכת מאפשרת גילוי אוטומטי של שינויים בפרמטרים חיוניים, קדם התייבשות, השפעות תרופתיות או נפילה - כל מקרה של חריגה בולטת מתבנית המטופל. כשזה מתרחש אנחנו מעבירים התרעה לגורם המטפל, כמו אחות בדיור מוגן או בן משפחה.

"כרגע המערכת מתמקדת במבוגרים כי הם הכי רגישים. אנחנו מכוונים למטופלים עצמאיים ועוזרים להם ולמטפלים להיות מעורבים בזמן מקרה חירום - ולפעמים אף למנוע אותו. העובדה שמשתמשים בשעון מאפשרת לשירות להיות לא יקר – 40-30 דולר למטופל לחודש לא כולל הוצאה חד פעמית לרכישת השעון. עשינו פיילוטים מוצלחים בדיור מוגן בארץ ובניו ג'רסי, ואנחנו מתקדמים להתקנה מסחרית ראשונה.

"השלבים הבאים הם להמשיך לבסס מודלים בתחום הפיזיולוגיה, לגייס יותר לקוחות מסחריים ולהתרחב לבתים. הכוונה היא שבהמשך יהיה מספיק מידע במאגר כדי ללכת לתחום של ניהול מחלות כרוניות. על בסיס המידע שמתייגים, יחד עם הפרופיל הרפואי של המשתמשים, אפשר יהיה לעשות גם מחקרים רטרוספקטיביים".

 

אק"ג לביש

גם גארי שגיב, סמנכ״ל פיתוח עסקי ומשנה למנכ״ל של Health Watch, מסתכל הרחק קדימה: "רפואה דיגיטלית זה העתיד של הרפואה המודרנית. אני רואה את זה שוב ושוב בכל העולם. רפואה דיגיטלית מאפשרת להעביר את ניהול הבריאות של האדם לעצמו. כולי תקווה שהעתיד הזה יתרחש בקרוב. המזל שלנו בישראל זה שאנחנו חיים בעננים: כל כך הרבה אנשים חכמים, כל כך הרבה רצון, כל כך הרבה טכנולוגיות ישראליות. אנחנו חייבים להיות גאים במה שעושים פה. אנחנו ננהל את העולם".

Health Watch היא חברת סטארט-אפ שפיתחה מוצר שנקרא MasterCaution - חולצה דיגיטלית שהיא פלטפורמה לכל חיישן שרוצים למדוד בעזרתו את הנתונים הגופניים. "החולצה שאנחנו לקראת סיום הפיתוח שלה כוללת חיישנים שמנטרים את פעילות הלב וחום הגוף. כרגע זו הטכנולוגיה היחידה בעולם שמאפשרת ללבוש חולצה עם 12 לידים של אק"ג בלי כבלים.

"איך זה עובד? קחו למשל אדם מבוגר שנמצא בביתו ולא מרגיש טוב, אך לא רוצה ללכת לרופא. הוא לובש את החולצה, לוחץ, מודד אק"ג ושולח דרך האינטרנט ישר לרופא או למרכז הטלפוני שלנו. מייד יש תשובות: 'הכל טוב', 'כדאי שתלך לרופא בימים הקרובים' או 'עכשיו לבית החולים'. זה עניין של כ-15 דקות. לעומת זאת, במציאות 80% מהאנשים שמגיעים למיון בגלל כאבים בחזה לא סובלים ממשהו לבבי. זה מבזבז את זמן בית החולים וגם של האדם.

"אנחנו בשלב האחרון של הפיתוח. קיבלנו אישורי FDA ו-CE ויש לנו כבר הזמנות. זה עורר התעניינות בכל העולם, ובעיקר בעולם השלישי, שם אין להם גישה לרפואה מודרנית. אפשר לתת לאחות במרפאת שדה להלביש את החולצה למטופלים – והתוצאות יישלחו לרופא שיושב בבית חולים מחוזי. במרכז הטלפוני שלנו יכול לשבת רופא מסין שיטפל בחולה מסודאן. זו גלובליזציה בכל מובן המילה. מעל חמישים אחוז מאוכלוסיית העולם חיה באזורים המרוחקים מעזרה רפואית מיידית. החולצה שלנו מאפשרת פתרון מידי ופשוט לתפעול. הפיתוח הזה יכול להוריד מינון של התקפי לב ושבץ באוכלוסייה.

"ההשקה מתוכננת לסין, שכן המשקיע הראשי שלנו הוא חברה סינית. צריך להבין שמבחינת רפואה דיגיטלית, אמריקה בהתדרדרות, אירופה מתה ובדרום אמריקה עוד לא התעוררו. סין, יפן, סינגפור, אוסטרליה - זה העתיד לעשור או העשור וחצי הקרובים. בארצות הברית היו מאוד פתוחים בעשרים השנה האחרונות לטכנולוגיות אחרות, אבל עכשיו הם בפיגור אחרי המזרח הרחוק. הסינים מאוד פתוחים לטכנולוגיות חדשות. כל הסטריאוטיפים לא נכונים. זה עם עם תרבות עשירה מאוד. אני עובד בסין עשרים שנה ומעריך מאוד את העבודה מול הסינים.

"הקהל הרחב צריך להבדיל בין ציוד רפואי לבין wellness. מאוד נחמד שאפשר לקבל נתונים כמו כמה צעדים הלכתי היום, ואני בעצמי ג'אנקי של גאדג'טים - אבל רובם לא רפואיים. ציוד רפואי שמבוסס על אלגוריתמים ויכול לנטר בעיה רצינית זה משהו אחר לגמרי. אני לא רק מאמין במוצר, אני גם משתמש בו אחרי שעברתי התקף לב לפני שלוש וחצי שנים. אני עושה הרבה ספורט וליתר ביטחון משתמש במערכת. כך אני רואה את מצב הלב שלי בזמן אמת ויודע שהכל בסדר".

 

לנטר בלי לגעת בגוף

גם חברת Pulse Or מתמקדת בסנסורים שמנטרים מדדים פיזיולוגיים, אך כאן מדובר בסנסורים אופטיים לחלוטין שלא באים כלל במגע עם הגוף. מדובר בטכנולוגיה שנקראת Laser Speckle Contrast.

אמנון מהללאל, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, מסביר: "הרעיון הוא שכאשר מקרינים אור קוהרנטי על משטח שאינו לגמרי חלק, נוצרת התאבכות בונה והורסת – כלומר, ערבוב של שני הגלים ליצירת נקודות מוארות ונקודות חשוכות. בנקודות בהן ההתאבכות היא התאבכות בונה נוצר 'נצנוץ'. אם האור מוחזר מאלמנט שנע – גם הנצנוץ נע. החברה פיתחה טכנולוגיה המבחינה בכמות הנצנוצים ובתנועה שלהם.

אם לוקחים לייזר בתחום האינפרה אדום, הוא חודר לעור עד עומק 3-2 מילימטרים. אור הלייזר מוחזר מכדוריות הדם שבכלי הדם - ורואים את הנצנוצים זזים בתיאום עם תנועת כדוריות הדם. מצלמת וידיאו יכולה לתעד את התנועה ואלגוריתמים מיוחדים מנתחים את זרימת הדם באזור הנבדק, וזה סוד הקסם. "אנחנו משתמשים בתופעה הזאת כדי למדוד את מה שמכונה המו-דינמיקה - תנועה וזרימה של דם בתוך הגוף - מבלי להיכנס לגוף, בלי לחתוך ובלי לגעת. הלייזר חודר ללא יותר מכמה מילימטרים מתחת לעור, אבל זה מספיק חזק אפילו כדי להבחין בדם הזורם במוח, מתחת לגולגולת, של חיות מעבדה קטנות".

"בחינת המו-דינמיקה יכולה לסייע, למשל, בחקר הסרטן. כדי להתפתח ולצמוח במהירות, הסרטן זקוק לאנרגיה ולכן צומחת כמות גדולה של כלי דם. חלק מהתרופות מיועדות לעצירת הגידול פועלות על מניעת התפתחות כלי הדם או הצרת כלי הדם לצורך האטת זרימת הדם בכלים שכבר התפתחו. עם המכשיר שלנו אפשר לעקוב אחר התפתחות הגידול ואחר יעילותן של תרופות המפותחות למלחמה בסרטן: מזריקים לעכברים את התרופות ובעזרת המכשיר צופים ועוקבים אחר השינויים בזרימת הדם ובשינויים בגידול – כך שהוא עוזר לבחון את יעילותן. כיוון שהבדיקה איננה חודרנית ואינה מזיקה לעכבר הנבדק, אפשר לעקוב אחר ההתפתחות של הגידול לאורך זמן.

"זה המוצר שפיתחנו. קיבלנו חוות דעת מעולה, אבל לא הגענו לשלב של גיוס כסף. רשות החדשנות נתנה לנו מענק שיאפשר את בדיקת הרעיון של שימושים נוספים באותה טכנולוגיה, אבל תידרשנה השקעות נוספות לצורך פיתוח של מכשיר סופי. בנושא של המו-דינמיקה יש לנו מתחרים, שעובדים בשיטות מעט שונות משלנו, אבל לדעתנו המכשיר שלנו יעיל וזול יותר. למרות זאת, השוק מצומצם ולכן אנחנו מנסים לחפש שווקים ומוצרים נוספים.

"החלטנו לנסות לפתח אפליקציות נוספות המבוססות על אותה הטכנולוגיה של ניטור מרחוק של נתונים פיזיולוגיים של בני אדם בעזרת Laser Speckle Contrast. המכשיר יאפשר ניטור השתנות של דופק, נשימה וכו' בלי להפריע לפעילות הנבדק.

"ניסינו לחשוב מי יכול לשמש כשוק יעד למוצר כזה והבנו שקודם כל נהגים ומפעילי ציוד כבד. המערכת מבוססת על מצלמה ומקור לייזר IR בעוצמה נמוכה, שמכוונים למצחו של העובד מבלי שיחוש בה. מתוך התמונה המתקבלת מודדים דופק ונשימה ואפשר ולהתריע על בעיות לב, לחץ או עייפות - לפני שקורה אסון. יש כאן אלמנט של התרעה ובטיחות שיכול להציל חיי אדם ולכן אנחנו מקווים שהשלטונות יקדמו את המכשיר בצעד רגולטורי שיכפה שימוש בו.

"נכון לעכשיו יש הוכחת היתכנות. צריכים להתמודד עם שתי בעיות – תאורה חיצונית משתנה ותנועה של הנבדק. אם האיש מזיז את הראש או נפל למהמורה המערכת מדווחת על שגיאה. לא התחלנו עדיין למכור, אבל בסוף אנשים יריבו כדי לקנות את זה".

"שוק נוסף שחשבנו שיש בו מקום למכשיר מסוג זה הוא מכשיר למניעת מוות בעריסה: מערכת עם מצלמה ותאורת לייזר שמותקנת מעל לעריסת התינוק, יכולה להעביר מידע ולתת התראות בתוך שניות על מצוקה. יש פה אופטיקה פשוטה, אלקטרוניקה לא מסובכת ומצלמה. יתרונה של המערכת שלנו על פני מערכות קיימות הוא מספר התרעות השווא הנמוך שלה ואמינותה הגבוהה.

"רעיון נוסף שאנחנו מנסים לקדם הוא שימוש במערכת כמיקרופון אופטי מאוד רגיש ואמין שאפשר בעזרתו להבחין גם בתנועת קרקע וברעש בתוך האדמה, ולנסות בעזרתו להילחם בחפירת המנהרות בגבול עזה".

ד"ר חני רוטמן שרץ, מובילת הידע בתחום הבריאות ברשות החדשנות, מסכמת: "רשות החדשנות מקדמת את תחום הבריאות הדיגיטלית באמצעות מסלולי תמיכה במגוון הזירות הטכנולוגיות וכן באמצעות פעילויות משותפות עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים כדוגמת מסלול התמיכה 'חדשנות דיגיטלית לאתגרי המרחב הציבורי' בשיתוף עם ישראל דיגיטלית, חממות ייעודיות לפרויקטים בתחום ההבריאות הדיגיטלית ועוד".