המסלול המואץ לרפואת העתיד מתחיל בסנארה ונצ'רס בחשיבה "מעבר לתרופה" ועובר דרך עולמות הפארמה והמכשור רפואי, המבוססים על טכנולוגיות חדשניות. שתי החברות הרב-לאומיות, טבע ופיליפס, חברו כאן יחדיו והן מציעות ליזמים המתאימים מעטפת שיגור מקיפה לחידושים הרפואיים הבאים

שישי בלילה, הילד קודח מחום, ובמקום להתלבט אם לעטוף אותו בשמיכות ולהסיע אותו בקור העז לכיוון המר"מ או השר"פ הקרובים למקום מגוריכם – אתם מדליקים את הסמארטפון ועורכים באמצעותו בדיקות שונות לילד: סטטוסקופ, אוזניים, גרון. מהצד השני של הטלפון החכם ממתין לכם הרופא, בודק בעצמו, מקבל את תוצאות הבדיקות שערכתם, מאבחן את הבעיה ומציע את הפתרון הרפואי המתאים.

התיאור הזה לא רחוק מהמציאות. זוהי תמצית הרעיון העומד מאחורי חברת הום דוק – המפתחת את טכנולוגיות האבחון האלה במסגרת סנארה (Sanara) - החממה הטכנולוגית המשותפת של טבע (TEVA) ופיליפס (PHILIPS), שהוקמה לפני כשנה ומתמקדת בפיתוח טכנולוגיות למכשור הרפואי מתקדם וטכנולוגיות healthcare בכלל. היתרונות של הום דוק אמורים לבוא לידי ביטוי לא רק בחיסכון בזמן ההגעה למרפאה, אלא גם באפשרות להנגיש את שירותי הרפואה לכל מי שזקוק להם, בין אם הוא נמצא בכפר נידח במדינת עולם שלישי או במרכז עירוני תוסס בניו יורק. הטכנולוגיה הזו תוזיל באופן משמעותי את עלויות הטיפול הרפואי ותסייע לרופאים לקבל החלטה מהירה יותר אם יש צורך באשפוז, למשל.

היוזמה של הום דוק ממחישה את תפיסת רפואת המחר ואת החזון של אסף ברנע, מנכ"ל חממת סנארה, שהתמנה לתפקיד, בשלבי הקמת החממה הראשונים, בזכות ניסיונו העתיר ביזמות טכנולוגית ובהשקעות. ברנע, המשמש גם כיועץ לקרן השקעות ההון סיכון של הבנק העולמי, מינכ"ל בהצלחה רבה במשך כשש שנים מורכבות את חממת כינרות ונצ'רס (ואת מכירתה להאצ'יסון העולמית), ואף יזם בעצמו הקמת סטארט אפ רפואי שצמח בחממה בטכניון.

בתמונה (מימין לשמאל) פראנס ואן האוטן, נשיא פיליפס העולמית, אסף ברנע, מנכ”ל סנארה ונצ'רס וארז ויגודמן, נשיא טבע. (צילום: איציק בירן) 

 

חממה פלוס או פלטפורמת השקעות

משמעות המילה "סנארה" בלטינית מהדהדת את עשייתה וחזונה של החממה עצמה - "לרפא ולהבריא" אך גם "לשפר ולהניח במקום הנכון". "סנארה התחילה בהתלהבות גדולה", אומר ברנע, "מתוך רצון לבנות משהו חדש שמשלב בין עולמות הפארמה והמכשור הרפואי. המיקוד שלנו הוא לא בפיתוח תרופות ולא בביו-טק, אלא במכשור הרפואי ובתחומי הבריאות. החזון שלנו הוא לסייע למערכות הבריאות ליצור רצף טיפולי בחולים בשילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ונגישים.

"אפשר לומר שאנחנו חממה פלוס, או פלטפורמת השקעות. סנארה ונצ'רס מציעה ליזמים מתאימים אפשרות להשקעות בשלבים המוקדמים יותר, מעין אקסלרטור טרום-חממה, וגם אפשרויות להשקעת המשך, פוסט-חממה. מבחינתנו, אם אנחנו רואים פוטנציאל לטכנולוגיה ייחודית, אנחנו מוכנים להוסיף 300 או 500 אלף דולר מעל מה שהמדען הראשי משקיע בהתאם לצורכי החברה.

"אנחנו עוזרים לחברות שבחממה שלנו להגיע לאבן דרך משמעותית, שממנה הן יוכלו להמשיך לשלב גיוס ההשקעות הבא, ולא יצטרכו לעצור קודם בגלל כמה מאות אלפי דולרים. לשמחתי, אנחנו שייכים לשתי חברות ענק שרואות בפיתוחים הטכנולוגיים האלה הזדמנות אדירה ליישומים חדשניים, וגם יכולות לתמוך בהם מבחינה פיננסית", מציין ברנע.

"כרגע אנו מחפשים מיזמים חדשניים שאפשר להביא לשוק", ממשיך ברנע. "בעיניי, תחום הבריאות עובר מהפכה דרמטית בכל העולם - הרפואה הדיגיטלית תופסת תאוצה, נתוני המטופלים והמבוטחים עוברים תהליך של מחשוב, והודות ליכולות ניתוח הביג-דאטה אפשר לראות הקשרים בין סימפטומים משותפים למחלות שבכלל לא חשבו עליהם. עולם הרפואה השמרני עובר שינוי תפיסתי אדיר, ואני מקווה שאנחנו כסנארה נתרום את חלקנו גם לעולם החדשנות וגם לטבע ופיליפס".

 

הערך המוסף של שתי חברות ענק רב-לאומיות

"חממת סנארה הוקמה במסגרת תכנית החממות הטכנולוגיות של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. השילוב בין טבע ופיליפס - שתי חברות רב-לאומיות ענקיות - מאפשר לחממה לבחור בפיתוחים למכשור רפואי ייחודי, שניכר בהם הערך המוסף של החברות הגדולות", אומר איתי בק, סגן מנהלת תכנית חברות מתחילות ותכנית החממות בלשכת המדען הראשי. "אנו סבורים שיש יתרון גדול לחממה שעומדים מאחוריה בעלי מניות מחויבים, המשלימים זה את זה, ובעלי ניסיון רב בכל התהליכים הקשורים להבאת מוצר לשוק.

"בחירת זכיינים להפעלת החממות מתבצעת בהליך תחרותי. איננו קובעים מראש את תחומי הפעילות של החממה, והקבוצות המעוניינות להפעיל חממה נדרשות לציין במסגרת הצעתן באילו תחומים היא תעסוק. המדיניות של המדען הראשי היא לתת לתעשייה ולשוק הפרטי לקבוע את הצרכים ואנחנו מתעדפים את התמריצים לפי הצרכים ובהתאם למדיניות הממשלה", מדגיש בק.

כך הדבר גם במקרה של חממת סנארה. "סנארה זכתה בהליך תחרותי בסוף השנה שעברה", מציין בק. "החממה נמצאת עכשיו בתהליכי הפעלת המיזמים החדשים שכבר אישרנו את התמיכה התקציבית בהם, והניסיון הרב של טבע ופיליפס, לרבות בקליניקה ורגולציה, יסייע לחברות הפורטפוליו להתמודד עם האתגרים ולהתגבר על המכשולים שיעמדו בדרכם. אחד היתרונות של החממה טמון בצוות המנהל אותו – לאסף ברנע, מנכ"ל חממת סנארה, יש ניסיון רב בניהול חממה טכנולוגית, וגם שאר חברי הצוות מקצועיים ומנוסים. בנוסף, יש בסנארה שילוב ייחודי. זה לא טריוויאלי ששתי חברות רב-לאומיות מחליטות לשתף פעולה לטובת יוזמות ופיתוחים משותפים. תהליכי האישור והעבודה על פיתוח הטכנולוגיות והמוצרים ארוכים ועשויים להימשך זמן רב, ואנו חושבים קדימה, על ההזדמנויות שיכולות להיפתח בפני חברות ישראליות נוספות, מעבר לחממת סנארה, כתוצאה משיתוף הפעולה הזה בין טבע לפיליפס".

 

השקעה טכנולוגית מעבר לתרופה

מבנה העבודה בחממת סנארה הצעירה נמצא באזור ההייטק של רעננה ומעוצב להפליא. "יש לחממה ועדת השקעות משותפת, שחברים בה נציגים בכירים ממועצת המנהלים של טבע ופיליפס", מדגיש ברנע, "ויש לנו גם ועדה מייעצת של מומחים חיצוניים, כמו מנהלי מחלקות ואנשי הון סיכון. זוהי סביבה עסקית (אקו סיסטם) תומכת מאוד, והיועצים נבחרים לפי תחומי התמחותם בטכנולוגיה הרלוונטית למיזם החדש. אנחנו רוצים לחשוב עם היזם, עם הסטארט-אפיסט, כבר בתקופת החממה, כדי לאפיין בהצלחה את המוצר הסופי ואת השימוש שלו – לחדר ניתוח או לטיפול ביתי, למשל.

"סנארה מתמקדת בהשקעה בטכנולוגיות בחמישה-שישה תחומים מרכזיים, שרובם סינרגטיים לטבע או לפיליפס, כמו תחום הדימוּת הכולל מערכות לביצוע בדיקות סי.טי ו-MRI ושימוש במוניטורים ובאולטרה-סאונד. רפואה דיגיטלית ותחומים נוספים דוגמת תהליכים זעיר פולשניים, דיאגנוסטיקה וסנסורים או אלו הקשורים לאופן הובלת התרופה בתוך הגוף Drug Delivery -. יחד עם זאת, סנארה מיועדת להשקיע גם בטכנולוגיות שאינן בהכרח סינרגטיות לטבע או לפיליפס.

"בשנים האחרונות האסטרטגיה של טבע שמה דגש על תחומים שהם מעבר לנטילת התרופה עצמה, ומחפשת הקשרים בין תרופות ופתרונות למתן תרופה יעיל יותר. לעומתה, פיליפס העולמית, מתמקדת בבריאות ובמניעת מחלות – לפני ואחרי אשפוז בבית החולים. בנוסף לרפואה הדיגיטלית, פיליפס העולמית מחפשת פתרונות טכנולוגיים שיעזרו למטופלים להישאר בריאים כדי שלא יגיעו לאשפוז בבית החולים, אך גם תרה אחרי פיתוחים אחרים שיסייעו למטופלים בבית לאחר האשפוז", מבהיר ברנע.

"היופי בשותפות הזו", מציין ברנע, "הוא ששתי החברות האלה לא מפריעות אחת לשנייה. טבע היא חברת פארמה, ואילו פיליפס היא חברת מכשירים. דווקא מהמקום המשותף שלהם הן מציעות מטריה רחבה של מומחיות מקצועית, שיווקית ועסקית - שאנחנו מתכוונים לחסות תחתיה לטובת החברות היושבות בחממה. בעזרתן, אנחנו רוצים להשפיע בשני תחומים משמעותיים – על מחלות ומצבים רפואיים ועל מערכות הבריאות".

 

אג'נדה של "להיות בעד"

החברה הראשונה שהחלה לפעול בחממת סנארה היא מי-ווי (Meway). הפיתוח שלה הוא, למעשה, אמצעי למתן תרופה למחלות נשימתיות, שיכול "לרסק" את התרופה לטיפות קטנות מאוד כדי שהן יוכלו לחדור לעומק הריאות וההשפעה שלהן תהיה חזקה ומהירה יותר. כשמדובר בילדים חולים – משך הטיפול עשוי להתקצר עד מאוד, מכיוון שאפשר להתקין את האמצעי החדש על הנבולייזר (מכשיר לנטילת תרופה בצורת תרסיס), ולסיים את מתן התרופה תוך דקות ספורות.

גם הפיתוח של חברת MGD מתל השומר הוא בתחום הנשימה. כיום, כדי לבדוק מחלות נשימתיות מכניסים את המטופלים ל"באדי בוקס" – חדר קטן בבית חולים שהשהות בו מצריכה טכנאי, והכניסה אליו לא נוחה לילדים ולמבוגרים. הטכנולוגיה החדשה של MGD הנמצאת כעת בשלבי הפעלה, אמורה להפוך את החדר הזה להליך פשוט שאפשר לבצע גם בבית ובמרפאה באמצעות כלי ידני קטן.

שני הפיתוחים האלה מתאפשרים בתמיכת לשכת המדען הראשי בחממות. "על אף הדימוי הקיים של הביורוקרטיה ומגבלות הרגולציה בהתקשרות עם גורם ממשלתי – תמיד יש שם עם מי לדבר", מדגיש ברנע. "בשנים שחלפו יצא לי לעבוד לא מעט מול הגורמים השונים בלשכת המדען, ואני מאמין שיש להם אג'נדה של 'להיות בעד' ורצון רב לגרום לדברים לקרות. המדען הראשי עצמו מגיע מהתעשייה, מבין את הצרכים ואת המגבלות של השוק הפרטי. תכנית החממות הטכנולוגיות לא קופאת על שמריה, ובמהלך השנים נעשו שינויים ותיקונים רבים שהגמישו אותה, מתוך רצון להקל על היזמים ולתת לפיתוחים הטכנולוגיים סיכויים טובים יותר להצליח.

"בנוסף, מעבר לעיסוק בחדשנות במסגרת החממה, נבחנים שיתופי פעולה חדשים נוספים בין טבע לפיליפס. אני חושב שגם החברות הענקיות האלה מבינות שכדאי לחשוב ביחד על פתרונות כוללניים יותר", הוא מסכם, "כדי לשנות את פני הרפואה ומערכות הבריאות בעולם כולו".