כל בקשה לתמיכה תקציבית המוגשת למדען הראשי עוברת בדיקה אובייקטיבית. המערך הטכנולוגי בלשכת המדען הראשי מעסיק מומחים מקצועיים ובלתי תלויים הסוקרים את הפרויקט, חדשנותו, הפוטנציאל העסקי שלו והיזמים העומדים מאחוריו. ראיון עם צחי שנרך, סגן המדען הראשי ונציגי המערך הטכנולוגי עליו הוא מופקד

 

"הבודקים המנוסים הם נכס לתעשייה ולמחקר כי הם בוררים מוץ מהתבן ומנווטים את ההשקעות לכיוונים הנכונים", אומר ד"ר זאב אבן חן, שהצטרף לפני כשנה למערך הבודקים הטכנולוגיים של לשכת המדען הראשי. אבן חן מנוסה בתחום הגנטיקה והביו-טכנולוגיה. בין היתר, הוא ניהל חטיבה בחברת ביו-טכנולוגיה שפיתחה מוצרים חדשים, הקים חברת ייעוץ עצמאית, שימש כמנכ"ל חממת קצרין ועוד.

"העבודה הזו חשובה כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה", הוא מדגיש. "אני פוגש אנשים חכמים וגישות חדשות. תחום מדעי החיים, שאליו אני שייך, הכניס אותנו בצורה מסודרת לתהליכי העבודה. עברנו השתלמות מקצועית ומקיפה מאוד, יחד עם שאר התחומים במערך, ובתחילת הדרך גם הצמידו לנו מנטור - בודק ותיק שהגיש חוות דעת במקביל אלינו. לגבי כל שאלה או דילמה אפשר להתייעץ עם המנטור או עם ראש התחום. התרבות הארגונית של לשכת המדען הראשי היא מצוינת. הקשר בין הבודקים מכובד, בלי מלחמות אגו וטריטוריה. ממש כמו משפחה.

"שיטת העבודה שלי היא מאוד פשוטה: אני קורא את הבקשה בעיון, כותב רשימת שאלות ומבקש שהחברה תספק את התשובות לפני הפגישה. באופן הזה, כאשר אני מגיע לפגישה עם החברה הנבדקת אני כבר מומחה בתחום הבקשה לפחות ברמה סבירה. אחרי הפגישה אני מגיש את חוות הדעת שלי. חוות הדעת שהגשתי מגיעה אל הוועדה המאשרת, שגם היא דנה בנושא בכובד ראש ומגיעה להחלטה לגבי מתן התמיכה לאותה חברה. עד היום קיבלו את כל חוות הדעת שהגשתי", מסכם אבן חן. 

 

החדשנות היא הקריטריון המוביל

"יש כיום כמאה ושמונים בודקים טכנולוגיים ועוד כעשרה אנשי משרד ומנהלה המטפלים במערך הטכנולוגי", מציין צחי שנרך, סגן המדען הראשי לטכנולוגיה, האחראי על המערך הטכנולוגי של לשכת המדען הראשי (שנקרא עד לפני שנה מערך הבודקים). "המדען הראשי פועל מתוקף חוק המו"פ, המעניק לוועדה המורכבת מנציגי ציבור, נציגי האוצר, משרד הכלכלה, יו"ר ועדה (המדען הראשי עצמו) ועוד - את הסמכות לאשר או לדחות פרויקטים המוגשים ללשכת המדען הראשי. בהתאם לחוק זה, הוועדה לא יכולה לקבל את החלטתה ללא חוות דעת של בודק מקצועי, בלתי תלוי, הסוקר את הפרויקט ומעריך מידת חדשנותו, הפוטנציאל העסקי שלו ואיכות היזמים העומדים מאחוריו".

שנרך מפרט כי קיימים מספר קריטריונים מרכזיים שאליהם הבודק המקצועי צריך להתייחס, אם כי קריטריון החדשנות הטכנולוגית הוא המוביל. "החדשנות אינה חייבת לבוא לידי ביטוי דווקא בפרויקט הספציפי שאושר וייתכן שיכשל בעתיד מסיבות שונות, אלא יכולה לעיתים להתבטא גם בזליגה (Spill Over) מאוחרת של הידע הנרכש באותו פרויקט אל מיזמים ותחומים אחרים", הוא מציין. "דוגמה קיצוניות לכך ניתן לראות בפרויקט הלביא שלכאורה נכשל בפיתוח המטוס, אך תשתית הידע שנרכשה במהלך פיתוחו הועילה מאוד לתעשיית ההיי-טק ולתעשיות הביטחוניות בכלל. מאותה סיבה גם נעדיף פחות פרויקטים הדומים טכנולוגית למה שכבר קיים בשוק, למרות היתכנותם הכלכלית והצלחתם המשוערת. אנחנו מחפשים לבצע השקעות שיקדמו את תשתית הידע והטכנולוגיה בתעשייה בישראל, ולכן הדגש מושם על החדשנות הטכנולוגית שמהווה גורם עיקרי בהפיכת התעשייה הישראלית לאטרקטיבית ולתחרותית ביחס לעולם".

"זו הסיבה לכך שכל הבודקים שלנו מגיעים מהתעשייה והם במהותם בעלי רקע והבנה טכנולוגית. מדובר באנשים מנוסים, שזו לעיתים הקריירה השנייה, השלישית ואפילו הרביעית שלהם, חלק מהבודקים היו מנכ"לים של חברות או שימשו בתפקידי ניהול שונים בחברות היי-טק. חלקם מגיעים מהאקדמיה, אבל עדיין עם פן יישומי-תעשייתי. חלק לא מבוטל מהבודקים הם בעלי תואר דוקטורט ומעלה, אנשים בוגרים, מיושבים, כאלה שהתנסו בפרויקטים ויזמות ומסוגלים לתת חוות דעת מאוזנת ומנומקת. הם נדרשים להבין את 'התמונה הגדולה' המורכבת כאמור מהיבטי החדשנות, אבל גם מהפוטנציאל העסקי של הפרויקט ומהיכולת של הצוות ו/או החברה להביא את הפרויקט לסיום מוצלח מבחינה טכנולוגית ושיווקית. הבודקים אינם עובדי מדינה, אלא יועצים מומחים הנבחרים במכרז שמתקיים אחת לכמה שנים", מסביר שנרך.

המערך הטכנולוגי של לשכת המדען הראשי מתחלק כיום לחמישה תחומים עיקריים:

  1. תחום מדעי החיים – תרופות, כימיה, קלינטק, טיפול במים, טכנולוגיות מזון רפואי ועוד.
  2. תחום האלקטרוניקה והתקשורת – תקשורת סלולרית (לא אפליקציות), פיתוח צ'יפים לתקשורת, תקשורת אופטית וכל מה שקשור למכשירים אלקטרונים.
  3. תחום התוכנה – הסייבר, מערכות SAP, מערכות CRM, בינה עסקית וביג דאטה.
  4. תחום מערכות – מערכות צבאיות המשלבות אופטיקה, אלקטרוניקה ותוכנה, מערכות מכשור רפואי, מערכות להדמיה רפואית (CT ,MRI, אולטרה-סאונד), מכשירים לייצור אנרגיה ועוד.
  5. התעשייה המסורתית – העוסקת במוצרי מתכת, פלסטיקה, מזון, טקסטיל ועוד [להרחבה ראו כאן].

בראש כל אחד מהתחומים הללו עומד ראש התחום, המרכז מבחינה מקצועית ואדמיניסטרטיבית, את חוות הדעת והבדיקות. הבודק מעביר את חוות הדעת שכתב לראש התחום שלו, שמבקר את שלמותה ואיכותה וכותב גם הוא חוות דעת משלו. באופן זה ניתן  "לנרמל" בין בודקים "קשוחים" לכאלו שאינם, ולהשוות בין פרויקטים דומים הנבחנים אצל בודקים שונים. ברוב המקרים, ראש התחום מתלווה לביקור בחברה שהגישה את הבקשה, ושתי חוות הדעת מגיעות לבחינה ולעיון של הוועדה המאשרת.

 

כל אחד יכול להגיש בקשה בכל תחום

"בכל תחום אנחנו משתדלים לעבוד עם המומחים המתאימים ביותר", מדגיש שנרך. "לדוגמה, רק לאחרונה הצלחנו לגייס מומחה שהיה בעברו מנכ"ל מפעל מל"טים מרכזי בישראל, ומומחית אחרת שהייתה מהנדסת המזון הראשית של חברת ישראלית גדולה מאוד. חשוב להדגיש כי אחריות אישית מוטלת על המומחים שלא לפעול בניגוד עניינים. אנחנו מנסים לתת מענה ברמת המומחיות לכל בקשה שתגיע אלינו - החל בפיתוח מחשב ללוויין, תרופה לסרטן בשלבי פיתוח שונים, עבור דרך תקרה אקוסטית מתקדמת ועד לאפליקציות לסמארטפון, צמידים חכמים לניטור ערכים בריאותיים וסוגי מזון חדשים. חלק מהבודקים נמצאים בתפקידם חצי שנה, אולם יש גם מומחים שעובדים איתנו ארבע-חמש שנים, והוותיקים ביותר עובדים אפילו כשני עשורים עם לשכת המדען הראשי.

"אנחנו פתוחים ומברכים במידה שווה על כל בקשה בכל תחום. אנחנו לא מנסים לנבא לאיזה כיוונים השוק מתפתח, איננו מתעדפים 'תחומים מנצחים' ולא מכוונים את המשאבים לשם. בנוסף, השיטה שלנו מותאמת פרטנית לכל אחד – בין אם מדובר ביזם צעיר 'שעדין גר עם ההורים' ויש לו רעיון בראש, ובין אם מדובר בחברות הענק במשק. כל אחד יכול להגיש בקשה לקבלת מענק מהמדען הראשי, וכל בקשה נבדקת על פי אותם קריטריונים. המענקים ניתנים לפי איכות הפרויקט המוצע ולכולם יש סיכוי שווה תחת אותם קריטריונים אובייקטיביים. היכולת של לשכת המדען הראשי לערוך בדיקה מקצועית במשקפיים אובייקטיבים, ללא העדפות לתחום זה או אחר, היא נכס משמעותי מאוד שאין מקביל לו בממשלה", מצהיר שנרך.

בפועל, מדי שנה מוגשות כשלושת אלפים בקשות למדען הראשי המועברות לבודקים מקצועיים לקבלת חוות דעת. "האינטראקציה של הבודקים המקצועיים היא לא רק בבדיקת בקשות חדשות", מבהיר שנרך. "גם לאחר שמאשרים פרויקט הבודקים נשארים 'עם האצבע על הדופק'. בדרך כלל כל אישור ניתן לשנה בלבד, ובשנת התקציב הבאה דנים שוב אם להמשיך לתמוך באותו פרויקט גם לשנה נוספת. יש מצבים שבהם התמיכה לא תימשך – כשהמיזם לא עמד באופן גס במשימותיו, כשאחת מאבני הדרך המרכזיות בפרויקט לא מושגת, או כאשר תנאי השוק השתנו לחלוטין (לדוגמה יציאת מוצר מתחרה לשוק השומט את הבסיס הכלכלי של המיזם). זה עשוי לקרות גם בפיתוח ארוך טווח, של תרופה למשל, שיכול להימשך גם חמש עשרה שנה. בכל שנה יש להגיע לבחינה מחודשת של הפרויקט ומצב השוק.

"החיכוך החיובי עם מה שקורה בתעשייה - בדיקת עשרות פרויקטים בשבוע - יחד עם כלים לאנליזה ובעלי תפקיד ייעודיים הם אלו שיביאו את המערך לעסוק לא רק בבדיקת בקשות, אלא גם להיות קשובים לצורכי התעשייה ולהציע להם פתרונות ברמת תשתיות לאומיות נדרשות, טיפול בחסמים רגולטוריים, העמדת כלי תמיכה חדשים ועוד. זאת גם הסיבה ששינינו את שמנו ממערך בדיקה למערך טכנולוגי", הוא מסביר.

"חשוב להדגיש שיש לנו אמנת שירות (SLA) שלפיה אנו ממנים בודק לבקשה תוך שלושה ימים מהגעתה, והיא נבדקת תוך כחודש בערך מהגשתה. זה חריג לטובה בסטנדרטים של משרדי ממשלה. ובדרך כלל לא המומחים הטכנולוגיים הם שמעכבים את התהליך, אלא העומס הרב על הוועדות שצריכות להתכנס, כאשר בכל ועדה יש משתתפים רבים ובכל פגישה שלה היא דנה בעשרות בקשות שונות. בסופו של דבר, אחוז הבקשות המאושרות בוועדות הוא יחסית גבוה במסלולי התמיכה המרכזיים של המדען ויכול להגיע עד כשמונים אחוזים מהבקשות שהוגשו, עובדה זאת קשורה גם בדילמה הנצחית של מהי דרך הפעולה הנכונה – אישור תקציב נמוך ליותר בקשות או גבוה למעט בקשות. לדילמה זאת אין כמובן פתרון בית ספר והדרך שלנו להתמודד איתו היא התמקדות בבדיקת רמת החדשנות של כל פרויקט ספציפי", מסכם שנרך.

                  

מכניסים 'תיקונים' למסלול של היזמים

אחד הבודקים הוותיקים שבמערך הטכנולוגי הוא אהרון (אהרל'ה) שפירא, שעושה את מלאכתו נאמנה כבר שתיים עשרה שנים. שפירא הוא מומחה מנוסה בתחום האלקטרוניקה והמערכות. "במהלך השנים בדקתי מאות תכניות ופרויקטים", הוא מפרט. "כל פרויקט מתחיל ברעיון. במקרים רבים מדובר ביזמים צעירים, שהמענק הצנוע שהם מקבלים מלשכת המדען הראשי, הוא זה שמאפשר להם לקדם את הרעיון ולהפוך אותו לחברת הזנק. מכיוון שהיצע תקציב התמיכות שלנו קטן מהביקוש, בערך ביחס של 1:5, יש חשיבות לבדיקה איכותית וסלקטיבית של הפרויקטים השונים.

"מנקודת המבט שלי, כבודק, מדובר בחוויה של נתינה. אנחנו עוזרים ליזמים צעירים, שזו הפעם הראשונה שהם עובדים על פרויקט שיש לו היבטים טכנולוגיים ושיווקיים, לא ליפול בבורות שאנחנו כבר נפלנו בהם. אנחנו שואלים אותם שאלות קשות שמקורן בניסיון האישי שלנו, כמו גם בניסיון שצברנו בבדיקות שביצענו. ואם אין להם תשובות טובות - קורה לא אחת שהם מכניסים קצת 'תיקונים' למסלול שלהם. מצד שני יש גם חוויה הפוכה – אני פוגש חבר'ה מבריקים ולומד דברים חדשים כל הזמן.
אחד מסיפורי ההצלחה, שעברו דרכי כבודק, הוא של חברתHARBO . מדובר בשלושה יזמים שמצאו דרך להתמודד עם הזיהום האקולוגי הנגרם מדלק שנשפך לים ממכלית מלאה. הפתרון שלהם הוא סירה קטנה ומתנפחת שתוחמת את כתם הנפט, ברגע שהוא נוצר, ומונעת ממנו להתפשט במים. המוצר שלהם בנוי מאלמנטים בסיסיים שונים היוצרים מעין רשת מצופים, שחלקה צף וחלקה שקוע במים. המוצר שלהם נבדק גם בארצות הברית ועורר התפעלות רבה.

"זו דוגמה לכך שהמדען הראשי מוכן לקחת סיכונים שקרן הון סיכון או משקיע מן השורה לא נוטים לקחת. חדשנות וסיכון הם שני צדדים שונים של אותו מטבע. הסיכוי שלנו הוא בחדשנות. חברה צריכה לקחת סיכונים טכנולוגיים כדי להיות אטרקטיבית והמדען מוכן להשתתף איתה בסיכון הזה", מסכם שפירא.