תכנית SME Instrument של הורייזן 2020 פותחת לחברות קטנות ובינוניות מישראל אופק לשוק הגלובלי. הזוכים בתכנית מקבלים מימון לפיתוח הטכנולוגיה החדשנית וליווי עסקי מאת הקואוצ'רים הבינלאומיים הגדולים בתחומם. על הכלי המימוני ועל האפשרויות הגלומות בו 

חברת MeMed (מי-מד) מטירת הכרמל זכתה במענק של כשלושה מיליון אירו עבור הפרויקט Respiratory-ImmunoDx. המענק ניתן למשך תקופה של שלוש שנים במסגרת SME Instrument - תכנית ייעודית לחברות קטנות-בינוניות בלבד (SMES) של הורייזן 2020 – תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, שבה חברה גם ישראל. SME Instrument מיועדת לחברות חדשניות בכל תחומי המחקר, המפתחות מוצרים פורצי דרך. הצעת המחקר של MeMed התמודדה מול הצעות רבות מחברות מובילות מרחבי אירופה – וזכתה במימון.

 

בדיקת דם שתצמצם את שימוש היתר באנטיביוטיקה

חברת MeMed, שנוסדה בשנת 2009 על ידי ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד, שוקדת על פתרון לבעיית שימוש היתר באנטיביוטיקה. בחמש השנים האחרונות פיתח צוות החוקרים של MeMed את ImmunoXpert - בדיקת דם המסוגלת להבחין במדויק בין זיהומים חיידקיים לנגיפיים ובכך לצמצם את השימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה.

לאחר שפורסמו תוצאות המחקר הקליני האחרון שערכה MeMed, הבדיקה אושרה לשימוש בישראל ועל ידי האיחוד האירופי והיא כבר נמצאת בהפצה ראשונית פעילה. "אנו נרגשים מהבעת האמון הייחודית של הנציבות האירופית", אומר ד"ר ערן אדן, מנכ"ל MeMed. "המענק יאפשר לנו להאיץ את תכנית הפיתוח שלנו ולעזור למגוון רחב יותר של חולים מוקדם משציפינו". לדבריו, כספי המענק יתמכו בפיתוח הדור השני של בדיקת הדם, שיאפשר מדידה מהירה של התגובה החיסונית של החולה למקור הזיהום במרפאות, בחדרי מיון ועוד. בנוסף, ימומן מחקר קליני רב-מרכזי שיבחן את השימוש בטכנולוגיות שפיתחה החברה לצורך אבחון מדויק של חולים עם זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות (LRTIs).

"כשלושים מיליון בני אדם לוקים בזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות בכל שנה ברחבי אירופה. כמיליון מהם נזקקים לאשפוז וכ-230 אלף מקרים מסתיימים במוות", מציין ד"ר כפיר עובד, סמנכ"ל הטכנולוגיות של MeMed. "זיהומים אלה הם הגורם המוביל לתחלואה ולתמותת ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. בדיקת הדם החדשנית תספק לרופאים מידע מהיר ומדויק ותנחה אותם למתן הטיפול המתאים לחולים".

במהלך כתיבת ההצעה לפרויקט של הנציבות האירופית נעזרה MeMed בצוות המומחים שלISERD - המינהלת הישראלית למו"פ האירופי, המקדמת השתתפות ושיתופי פעולה של גופים ישראלים בתכניות מחקר ופיתוח באירופה.ISERD  פועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, והמדען הראשי משמש יו"ר ועדת ההיגוי שלה. היא גוף בין משרדי שהוקם על ידי משרד הכלכלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה ומשרדי האוצר והחוץ. "הצוות המקצועי של ISERD סייע לנו באופן משמעותי בכל שלבי התהליך ותרם תרומה מכרעת להצלחתנו", מציין ד"ר אסי כהן-דותן, ראש תחום תמריצים גלובליים ב-MeMed. "ניכר כי הנציבות שמה לה למטרה לעודד חדשנות בעזרת מסלול תמיכה ייעודי המותאם לחברות קטנות, מצמצם את החסמים הביורוקרטיים ומקצר את הזמן לקבלת המימון".

 

כלים מימוניים גם לחברות הקטנות והבינוניות

הסיוע שהעניקה ISERD לחברת MeMed נעשה במסגרת התמיכה והליווי שמעניקה המינהלת לכל מסלולי השת"פ עם אירופה, ובהם תכנית SME Instrument. זהו אחד הכלים המימוניים של הורייזן 2020. רן ערד, המנהל את תכנית SME Instrument ואת תכניות השת"פ הדו-לאומיות עם מדינות צפון ומערב אירופה ב-ISERD, מפרט: "הורייזן 2020 מעודדת מחקר ופיתוח של רעיונות חדשניים בכל תחומי המחקר ומסייעת במימונם. תקציב התכנית עומד על כשבעים ושבעה מיליארד אירו, שהועברו מהמדינות המשתתפות בתכנית. ישראל, לדוגמה, תיתן מיליארד אירו לתכנית בת שבע השנים.

"הורייזן 2020 מפרסמת קולות קוראים להגשת הצעות למחקר בשלושה מסלולי אב: האחד מוכוון אקדמיה ומחקר בסיסי, השני מוכוון טכנולוגיות (למשל ICT), והשלישי מוכוון אפליקציות ויישומים - מים, מזון, אנרגיה ועוד. בכל תחום יש תת-תכניות המפרסמות מדי שנתיים תכנית עבודה שבה מפורטים הקולות קוראים. הגישה היא תמטית, לפי נושא, ובכך יש שוני מהותי מגישת המדען הראשי הפתוחה כמעט לכל התחומים".

ד"ר ורד אריאל-נהרי, מנהלת השיווק ב-ISERD, מוסיפה: "ברובה, הורייזן 2020 מממנת מחקר שמתבצע במאגדים (קונסורציה). המשמעות היא שחלק הארי של המימון ניתן לפרויקטים רבי משתתפים ממדינות שונות. לחברות גדולות ולמכוני מחקר מבוססים יש יותר אמצעים ורישות לצורך בניית המאגדים. כדי לחזק ולסייע גם לחברות הקטנות והבינוניות (SMEs), האיחוד האירופי מפתח כלים, אמצעים ותכניות, כחלק מיוזמת 'חדשנות בחברות קטנות ובינוניות' - Innovation in SME's. הכלי המימוני שהעמידו לרשות חברות אלה הוא SME Instrument, שהוזכר קודם לכן המיועד לחברה הקטנה והבינונית הבודדת".

"תכנית SME Instrument, בניגוד לתכניות אחרות תחת הורייזן 2020, כוללת יותר משלושה עשר תחומי מחקר רחבי טווח", מסבירה שרין ליברמן, קואורדינטורית של תכניות SME Instrument ו-EEN רשת חיפוש השותפים האירופית. "התכנית מציעה ארבעה מועדי הגשה בשנה, בשני מסלולים (Phases), כאשר ההבדל ביניהם הוא בתקציבים ובהיקף ההשקעה העצמית של החברה בהצעה שלה. במסלול הראשון הזוכה מקבל סכום קבוע של חמישים אלף אירו, והוא מתאים לפרויקט קצר של עד כחצי שנה, לרוב כחלק מבדיקת היתכנות. הגשת הצעה למסלול זה מתאימה לחברה הנמצאת בשלבי סיום של פיתוח מוצר או טכנולוגיה והיא צריכה סקר שוק או השלמה קטנה יחסית. בהתאמה לכך, גם הגשת ההצעה היא פשוטה, פחות מפורטת, ומי שלא זוכה בפעם הראשונה – יכול להגיש שוב.

"המסלול השני של התכנית מאפשר לזכות בסכום משמעותי יותר - בין חצי מיליון אירו לשניים וחצי מיליון אירו, ובתחומי הבריאות אפילו עד חמישה מיליון אירו. גם הגשת הצעה במסלול זה מתאימה לחברה הנמצאת בשלבי סיום של פיתוח מוצר או טכנולוגיה, אך כאן מדובר במימון פרויקט מלא במשך כשנתיים".

"בשני המסלולים ההצעה המוגשת צריכה להתמקד לא רק בפרויקט עצמו, אלא גם ביכולות ובפוטנציאל הצמיחה של החברה. החברות צריכות להכין תכנית עסקית אטרקטיבית כדי לעניין את הבודקים. גם כאן, כמו ביתר הפרויקטים של הורייזן 2020, הבדיקה נעשית בבריסל וההגשה מתבצעת באופן מקוון", מפרטת ליברמן.

 

קואוצ'ר לסיוע מקצועי ונקודת המבט העסקית והשיווקית

תכנית SME instrument מציעה לא רק תקציב ותמיכה מימונית, אלא גם סיוע מקצועי. "כל חברה זוכה מקבלת גם ליווי של קואוצ'ר", מסבירה ליברמן, "שילווה אותה בהתאם לצרכיה: חשיבה שיווקית, יציאה לשוק ועוד. הזוכים במסלול הראשון זכאים לשלושה ימי קואוצ'ינג, ואילו הזוכים במסלול השני – זכאים לשנים עשר ימי קואוצ'ינג. המטרה היא שבסוף התהליך יהיה לחברה מוצר מוכן. מומלץ שלחברה המגישה הצעה לקבלת המענק יהיה כבר דמו למוצר שהיא מפתחת בדרגת TRL6 Technology Readiness Level)), אבל זו לא חובה.

"המיקוד בפרויקטים הזוכים ב-SME Instrument הוא במוצר ולא בטכנולוגיה", מדגיש ערד. "ולכן כשכותבים את ההצעה צריך אמנם לציין את החדשנות, אבל עדיף לא להיכנס יותר מדי לנבכי הטכנולוגיה, למחקר המדעי או לנוסחאות. ההנחיה שלנו למגישים היא להדגיש את הפן המסחרי, מי המתחרים ומה היתרון עליהם, איך יתבצע השיווק, מה המודל העסקי ועוד. גם הקואוצ'ר המומחה המוצע לחברה הזוכה יעסוק בפן העסקי והשיווקי. החברה הזוכה יכולה לבחור את הקואוצ'ר שבו היא מעוניינת מתוך רשימה של כאלף מומחים מכל העולם. לאפשרות לבחור קואוצ'ר יש גם ערך אסטרטגי למשל אם החברה שואפת לשווק לשוק הגרמני היא יכולה לקחת יועץ אירופי בעל ניסיון רב וקשרים בשוק הזה. לקשרים הנכונים עם האנשים הנכונים יכולה להיות תרומה עצומה להצלחה. נוסף על כך, אם החברה רוצה מראש מומחה מסוים – היא יכולה לבקש ממנו שיירשם כמומחה במאגר הקואוצ'רים, ואז לבקש את השירות שלו. זהו שירות שאם החברה הייתה צריכה לשאת בעלותו בעצמה זו הייתה עבורה הוצאה משמעותית".

אבי חסון, המדען הראשי: "התכנית הייחודית מאפשרת לחברות קטנות ובינוניות לזכות במענקים משמעותיים לצד הכרה של מדענים וגופי מחקר אירופים. בנוסף למימון, החברה מקבלת תו איכות אירופי שיכול לסייע לה לפתוח דלתות ולחדור לשווקים נוספים. אנו מייחסים חשיבות רבה לצורך בקידום חברות קטנות ובינוניות ושמחים שהורייזן 2020 פתחה מסלול ייעודי, המתמקד בקידום ובסיוע לחברות אלו. זהו מענה אמיתי לצורך שעלה במהלך העבודה".

 

לישראל יש אחוזי זכייה טובים מהממוצע

"בתכנית SME Instrument יש לישראל אחוזי זכייה טובים יותר מהממוצע", מדגיש ערד, "כשמונה אחוזים באירופה וכעשרה אחוזים בישראל. בכל מועד הגשה יש לנו קרוב לארבעים מגישים, שמתוכם ארבעה זוכים. לעומת זאת, בספרד, שיאנית ההגשות, יש כארבע מאות מגישים בכל פרויקט וכארבעים זוכים בפועל. אנחנו שואפים להגדיל את מספר ההגשות גם בארץ. תכנית SME Instrument פותחת דלת גם בפני חברות חדשניות שלא היו זוכות במימון הנכסף אם הן היו פונות לקרן הון סיכון פרטית, שכן החדשנות יכולה להיות בתחומים כמו גידול דגים ולא רק בטכנולוגיות עכשוויות כמו מובייל או סייבר. זכייה ב-SME Instrument היא כניסה למועדון אקסקלוסיבי של עתודת ה'גוגלים' הבאים. זהו תו איכות שפותח דלתות ומביא כבוד לחברה הזוכה ולמדינה".

מפת החברות הישראליות שזכו במימון התכנית 

"לסיכום, תכנית SME instrument היא כלי נוסף שהורייזן 2020 מעמידה לרשות חברות ויזמים", מציינת ד"ר אריאל-נהרי. "התכנית מציעה מימון, ייעוץ ותחומי הגשה רחבים ביותר. החברה המגישה תקבל תשובה תוך חודשיים-שלושה. שיעור הזכייה שלנו הוא מעל הממוצע האירופי, והזוכים מקבלים גם שירותי קואוצ'ינג וייעוץ אסטרטגי ממומחים בכל אירופה, כך שיש פה באמת הזדמנות אמיתית ונגישה לחברות קטנות ובינוניות.

"אנחנו קוראים לחברות בכלל, ולחברות קטנות ובינוניות בפרט, לעשות שימוש במגוון התכניות ומסלולי המימון האירופיים המופעלים על ידי לשכת המדען הראשי כדי לקדם אותן, להרחיב את החדשנות ולשפר את התחרותיות שלהן מול מקבילותיהן באירופה", מסכמת ד"ר אריאל-נהרי.

 

המפתח הסודי שזכה בשני מיליון אירו

חברת DYADIC (דיאדיק) כבר הרימה את הכפפה, הגישה הצעה למסלול השני בתכנית SME instrument של הורייזן 2020 וזכתה במענק של כשני מיליון אירו לצורך הפיתוח החדשני שלה בתחום הצפנת המידע.

"כל שיטות אבטחת המידע שיש היום מסתמכות על 'מפתח' סודי מסוים", מסביר פרופ' יהודה לינדל, המייסד והמדען הראשי של חברת DYADIC - העוסקת בהצפנה ואבטחת מידע, "אך הבעיה היא שאם תוקפים חודרים לרשת הארגונית, הם גונבים את הנתונים המוצפנים ביחד עם המפתח ויכולים לפענח אותם. אנחנו פיתחנו מערכת הגנה חזקה מאוד למפתחות לכל שיטות ההצפנה, לסיסמאות, ולמעשה - לכל הסודות שיוצרים את תשתית האבטחה הקריפטוגרפית של הארגון. החידוש הוא בכך שאנחנו מסוגלים לפצל את המפתחות והסודות, לעשות חישוב מבוזר ולהשתמש במפתחות בלי להרכיב את החלקים, כך שהארגון לא פגיע אפילו למשך פרק זמן קצר של השימוש בסוד. אנחנו מסתמכים על טכנולוגיה הנקראת 'חישוב בטוח רב-משתתפים' (Secure Multi-Party Computation) - חישוב עם חלקי המפתח בלי להביא אותם ביחד".

פרופ' לינדל הוא גם חוקר באוניברסיטת בר אילן, ואת ההצעה שהוגשה לתכנית הוא כתב עם השותף האנגלי שלו, שמגיע מאוניברסיטת בריסטול. "שלושה חודשים לאחר ההגשה כבר קיבלנו את הודעת הזכייה. היינו חברה מאוד צעירה כשזכינו", הוא מציין.

"מטרת תכנית SME Instrument היא לא רק מימון פיתוח המוצר אלא גם הליווי העסקי - השיווק, המכירות, הקואוצ'רים ועוד. עדיין לא השתמשנו בשירות הקואוצ'רים של התכנית – אך נעשה זאת בבוא העת. היופי הוא שכל חברה יכולה לנצל את השירות הזה לפי הצרכים הספציפיים שלה", מציין פרופ' לינדל. 

>> לפרטים נוספים: רן ערד ran@iserd.org.il