מהפכת ''מימון ההמונים'' לא פוסחת גם על מדינת ישראל אך ניתן בהחלט למנף ולהעצים אותה. כמרכז של חדשנות, טכנולוגיה ויזמות, המדינה צריכה להוביל יצירת תשתית חוקית לנושא ולהגביר את המודעות לאפשרויות הגלומות בכלי מימוני זה

הפרק נכתב בשיתוף ד"ר דן מרום, האוניברסיטה העברית[1]

 

מימון המונים, במובנו הבסיסי ביותר, הינו גיוס כספים ממספר גדול של אנשים כדי לממן מטרה אחת משותפת. במובן זה, איסוף כספים מהציבור בצורת מיסים לצורך מימון מוסדות ושירותים ציבוריים הוא סוג של מימון המונים. גם איגודי עובדים, ועדי בית והתרמות צדקה הם כולם, למעשה, מימון המונים מסוגים שונים. 

 

כשזהירות כלכלית היא כורח המציאות

הרעיון שמאחורי מימון המונים אינו חדש, אלא קיים מאות שנים. כך לדוגמה, הקמת הכן שעליו עומד "פסל החירות" מומנה בסוף המאה ה-19 באמצעות פנייה לציבור האמריקני ועל ידי גיוס תרומות מהציבור הרחב. אולם, רק עם התפתחות האינטרנט החל רעיון זה לגלות פוטנציאל מהפכני לשינוי אורחות חיינו. המילה עצמה Crowdfunding, נכתבה לראשונה בשנת 2006, אולם הפלטפורמה המקוונת הראשונה למימון המונים – ArtistShare - הוקמה עוד קודם לכן, בשנת 2003. עם השנים הופיעו פלטפורמות נוספות, אך רק לקראת סוף העשור, לאחר המשבר הכלכלי העולמי ב-2008-9, החל מודל מימון ההמונים לצבור תאוצה.

המשבר הכלכלי, שבא לידי ביטוי בין היתר בפיטורים ובצמצום ההכנסות שליוו את קריסתן של חברות רבות, הביא גם להססנות ולחשש בקרב משקיעים רבים. בנקים החלו ליישם מדיניות קשוחה יותר בכל הנוגע למתן הלוואות ונטילת סיכונים. גם קרנות הון סיכון ואנג'לים הפחיתו במידה ניכרת את היקף ההשקעות שלהם. התוצאה הייתה משק שמשווע לצמיחה מצד אחד, ומחסור במקורות מימון ליזמות מצד שני. באופן אירוני, דווקא ההתקדמות הטכנולוגית היא זו שסיפקה את המענה להאטה בהתקדמות היזמות הטכנולוגית, בבחינת חדשנות המקדמת חדשנות. פלטפורמות טכנולוגיות שונות הציעו מקורות מימון אלטרנטיביים לידם הקמוצה של המוסדות המסורתיים, ובאותה עת פיזרו את הסיכון על פני אנשים רבים בתקופה שבה זהירות כלכלית הייתה כורח המציאות.

במקביל התפתחו מודלים של כלכלה שיתופית (Sharing Economy) וצרכנות הדדית (Collaborative Consumption) - תופעה חברתית הדוגלת במעבר ממודל צריכה ריכוזי למודל שבו אנו צורכים מוצרים, מידע ושירותים גם מאנשים פרטיים. כך למשל, Airbnb מאפשרת לכל אחד להציע חדר לתיירים באופן בטוח ויעיל ו-Uber הופכת כל מכונית פרטית למונית פוטנציאלית.

כל אלה עמדו ברקע להתפתחותו של מימון ההמונים. התופעה החדשה החלה לתפוס תאוצה וממחזור של 530 מיליון דולרים בשנת 2009, שילשה עצמה לכדי 1.5 מיליארד דולרים ב-2011, ושוב לכ-5.1 מיליארד דולרים בשנת 2013. קצב הגידול מדהים בעיקר בהתחשב בכך שהתופעה עוד בחיתוליה ולא חדרה עדיין לתרבות המיינסטרים.

 

ארבעה מודלים למימון המונים

ניתן לחלק את כל הפלטפורמות למימון המונים לארבעה מודלים שונים. ההבדלים בין המודלים הם בצורת ההתקשרות ובגמול שהמשקיע מקבל עבור כספו.

ארבעת המודלים הם קטגוריות הבסיס בפעילות מימון ההמונים העולמית, אך בין ארבעת המודלים הללו משתרעת קשת רחבה של נושאים ותחומים. מאז הקמת הפלטפורמה הראשונה בעשור הקודם קמו עוד מאות פלטפורמות שונות ועשרות רבות נוספות מדי שנה. חלקן פלטפורמות ענק שנתמכות על ידי קהל משתמשים של מיליונים וחלקן פלטפורמות בעלות היקף פעילות מזערי; חלקן פלטפורמות כלליות המאפשרות לאנשים לגייס כסף עבור כמעט כל דבר, וחלקן פלטפורמות נושאיות הפונות לנישה מסוימת. ישנן פלטפורמות לתחומי הנדל"ן, ביו-טכנולוגיה, אמנות וספורט. המשותף לכולן הוא שהן מאפשרות לכמעט כל אחד לגייס כסף מכל אדם או גוף אחר בעולם.

בישראל פועלות מספר פלטפורמות של מימון המונים כמו "מימונה", "הד סטארט" ו-"start art". יזמים ישראלים רבים עשו שימוש בפלטפורמות הישראליות או בפלטפורמות זרות כמו "קיקסטארטר" ו-"אינדיגוגו" כדי לממן את הפרויקטים שלהם ובמקביל פלטפורמות הלוואות כגון eLoan ו-Blender ופלטפורמות לגיוס תרומות כמו give2gether.

 

הרבה יותר מרק מימון

מעבר להיותו מקור נוסף לגיוס כספים, למימון המונים יש כמה תכונות שמקנות לו יתרון על פני מנגנוני מימון אחרים. לגיוס כספים מקהל גדול של אנשים המביעים אמון ברעיון או במוצר, תוך כדי קמפיין נרחב במדיה חברתית, יש תופעות לוואי חיוביות מאוד: ראשית, התהליך מבטיח שפרויקט הממומן באופן מוצלח זוכה באופן אינהרנטי לאישוש של הרעיון מבחינה עסקית. שנית, הקמפיין יוצר תחושת מחויבות ושיתוף אצל האנשים שתרמו לפרויקט ויוצר, הלכה למעשה, עשרות ואפילו מאות שגרירים המושקעים כספית ורגשית בהצלחת המוצר. בעולם שבו המדיה החברתית היא כלי פרסום ראשון במעלה היכולת של שגרירים אלה להגיע לקהלים רחבים יותר היא קריטית. שלישית, פרויקט מוצלח יכול לנצל את חוכמת ההמונים של קהל המשקיעים לקבלת פידבק ורעיונות נוספים לפיתוח.

דווקא היתרונות האלה, שהם בבחינת תופעת לוואי, יצרו בשנים האחרונות עניין גובר במימון המונים מצד חברות מבוססות וקונצרנים בינלאומיים מצליחים. קוקה קולה, קרייזלר או IBM הן רק חלק מהחברות שעשו שימוש במנגנונים האלה לקידום מוצריהן. מדובר בחברות הגדולות והמצליחות בעולם, שיכולות בקלות לממן את הפרויקטים שלהן. לכן, אין ספק כי היתרונות הנלווים למימון המונים הם אלה שהופכים את התופעה החברתית, המהפכנית, זו שדוגלת בצרכנות הדדית וחוסר ריכוזיות, לכלי אפקטיבי עבורן.

 

כלי משלים לערוצי מימון מסורתיים

מימון המונים (Crowdfunding) תואר בשנים האחרונות כפורץ דרך, מהפכני ו"משנה את חוקי המשחק" (Game Changer), ויש הטוענים שהוא אף יביא לערעור הסטטוס-קוו של מוסדות מימון מסורתיים כמו בנקים וקרנות הון סיכון. אולם, גישה מפוכחת יותר רואה במימון המונים מודל חשוב נוסף בעולם מימון היזמות ואמצעי משלים לאלטרנטיבות מימון קלאסיות. זאת ועוד, הפוטנציאל האמיתי של מימון המונים גלום ביכולתו לחזק ולמנף את המנגנונים הקיימים. גם עבור בנקים, משקיעים וקרנות הון סיכון, מימון המונים פותח הזדמנויות חדשות למנף את כוחם הכלכלי ובכך להביא לצמיחה ולגידול במשק הגדולים בהרבה מאלה שיכלו להביא לבדם. מסיבה זו ארגונים בינלאומיים וממשלות החלו לאמץ את תופעת מימון ההמונים ככלי לחיזוק החברה והכלכלה. ארגונים כגון הבנק העולמי והאיחוד האירופאי משתמשים במימון המונים כדי לתמוך בפרויקטים שלהם. מדינות רבות החלו לאמץ חוקים שיאפשרו הקמת יותר פלטפורמות מימון המונים והשקעת משאבים בחקר ובלימוד התופעה.

 

לרתום את מימון ההמונים לטובת חדשנות ישראלית

מימון המונים כתופעה גלובלית לא פסח על מדינת ישראל, הידועה בעולם כמרכז של חדשנות, טכנולוגיה ויזמות. כמדינה שדוגלת בחדשנות עלינו לפעול כדי לרתום מנוע זה לטובת יזמים וחברות ישראליות על ידי יצירת התשתיות המתאימות. כך למשל, יש לבחון הקלה של מגבלות רגולטוריות על מנת לאפשר לסטארט-אפים לגייס כספים בעזרת מודל המניות ולעסקים קטנים-בינוניים במודל החוב; יש להגביר את המודעות לכלי מימוני זה באמצעות שילוב נושא מימון המונים בתכניות הלימוד בבתי ספר ובקורסים מעשיים באוניברסיטאות כדי לתת ליזמים צעירים את כל הכלים להצליח בעולם המודרני; ויש להשקיע במחקר בתחום חדש זה כדי שנוכל לקבל החלטות מבוססות נתונים ולהפיק תועלת רבה יותר ממימון ההמונים.

האתגר הרגולטורי הוא אתגר מרכזי ולכן יצירת התשתית החוקית לקידום תחום מימון ההמונים החלה להתגבש בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל. ב-2012 אישרה ארצות הברית סדרת תקנות שמטרתן תמיכה וקידום בייזום עסקים (JOBS Act), ובמסגרתן אושרה עקרונית האפשרות להציע הצעות לציבור במתכונת של מימון המונים. מדינות אחרות החלו גם הן לאמץ אמצעים דומים ושונים לקידום הנושא. גם בישראל מתקיימת פעילות לקידום הנושא ובשנה האחרונה פרסמה ועדה של הרשות לניירות ערך את המלצותיה בנושא. הוועדה התמודדה עם האתגר: מצד אחד - להגן על ציבור המשקיעים מהסיכונים המיוחדים במימון המונים לחברות טכנולוגיה הנובעים מא-סימטריה במידע, מהיעדר תמריץ כלכלי לעקוב אחר ההשקעה ולממש זכויות מיעוט בשל סכום ההשקעה הקטן ועוד; ומצד שני - להפוך את מודל מימון ההמונים לכלי אפקטיבי ופשוט. הוועדה המליצה, בין השאר, לאשר את השימוש באפיק גיוס זה רק לחברה ישראלית שקיבלה אישור על מהות פעילותה מלשכת המדען הראשי, לחייב השקעה מקבילה של משקיע מתוחכם ולהגביל את סכום ההשקעה המירבי למשקיע[2]. פעילויות נוספות שנעשו ונעשות בנושא זה הן הצעת תיקון לחוק ניירות ערך בנושא מימון חברתי לעסקים שהוביל ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן ופעילות התנדבותית של האיגוד הישראלי למימון המונים.

למימון המונים יש את הפוטנציאל לשנות את חיינו. לא במהפכה שתפר סדרים ועולמות, אלא בצורה הדרגתית שתשתלב בחיינו ותייעל את המנגנונים הקיימים. הכושר שלנו, כבני אדם, הוא בהמצאה. יצאנו מהמערה וראינו את האש, טיפסנו על הגבעה, חצינו אוקיינוסים, כבשנו יבשות, טסנו לשמיים והמראנו לחלל. ההיסטוריה שלנו רצופה שינויים כי בטבע שלנו טמון הצורך לחפש ולהמציא את הדבר הבא. מימון המונים הוא הדבר הבא במימון חדשנות, והוא יכול לשאת את החדשנות הישראלית למחוזות חדשים. יזמים של חברות מבטיחות, גופים ללא מטרות רווח, משקיעים וקברניטי מדיניות המו''פ - כולם יכולים ליהנות מהמהפכה הזו.

 

 


[1]  חוקר, יועץ ומרצה בתחום "מימון ההמונים". פרסם ב-2010 את אחד הספרים הראשונים בעולם בתחום ("The Crowdfunding Revolution").

[2]  להרחבה ר': דוח הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, 2014.