מהתכנית הלאומית להשבת אקדמאים מחו"ל כל הצדדים יוצאים נשכרים: האקדמאים זוכים לסיוע בהשתלבות מחדש במעגל העשייה והעבודה ● המעסיקים נהנים מכוח אדם בעל ניסיון בינלאומי ● והכלכלה הישראלית מקבלת שחקני חיזוק איכותיים

הפרק נכתב בשיתוף התכנית הלאומית להשבת אקדמאים 

 

למעלה משלושה אחוזים מאוכלוסיית העולם נודדת ומהגרת מארץ המוצא שלה. בתוך קבוצה זו אחוז המשכילים המהגרים מארצות המוצא שלהם גבוה במיוחד ומשתנה ממדינה למדינה. הסיבות העיקריות לנדידת אוכלוסיות משכילות, בעלות תארים אקדמאים, הן רצון ליצור הזדמנויות חדשות, לקדם את הקריירה ולשפר את תנאי המחיה. ישראל אינה שונה בהיבט זה, ובהתאם לכך ישראלים רבים שוהים מעבר לים.

כפי שהוצג בפרק 4, תעשיית ההייטק הישראלית סובלת ממחסור הולך ומחמיר בכוח אדם מיומן. מחסור זה הוא אחד הגורמים המונעים מהתעשייה לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בה. בד בבד, ישנם ישראלים רבים בעלי הון אנושי גבוה ורלוונטי הנמצאים בחו"ל אשר השבתם לישראל עשויה לסייע בפתרון בעיה זו בטווח הקצר. לאור זאת, החליטה ממשלת ישראל בשנת 2010 על הקמת תכנית ייעודית לטיפול בנושא – התכנית הלאומית להשבת אקדמאים – שהושקה ביוני 2013.

הגדרת קהל היעד של התכנית מתבססת על ראיית מכלול הצרכים הייחודיים של המשק הישראלי, שבו לענף ההייטק חשיבות משמעותית. לפיכך, קהל היעד של התכנית מוגדר כ: "כל אקדמאי ישראלי, בעל תואר ראשון ומעלה, השוהה בחו"ל ומתכנן לחזור לישראל, בעתיד הקרוב או הרחוק, והמעוניין להשתלב בתעשייה או באקדמיה הישראלית, ובני משפחתו". קהל יעד נוסף וחשוב של התכנית הינו ציבור המעסיקים במשק הישראלי. תפיסה ייחודית זו הביאה גם לשיתוף פעולה בהקמת ובהובלת התכנית בין לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, משרד העלייה והקליטה, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר. התכנית מתמקדת בסיוע לחוזרים כמו גם בהבנת הגורמים ליציאה מהארץ, באבחון כשלים וחסמים בכל הקשור לחזרה לישראל, בפתרון בעיות, בעריכת מחקרים וסקרים בתחומים אלו, בחקר היצע מול ביקוש ובייזום תכניות שיביאו לשינוי הדרוש.

סקר[1] שערכה התכנית בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[2] מצביע על כך שנכון לשנת 2011 שהו בחו"ל במשך למעלה משנה כ-22,000 אקדמאים המהווים 3.6 אחוזים מסך האקדמאים הישראלים שסיימו תואר החל משנת 1985. מתוכם, כ-2,500 רופאים ואקדמאים בעלי תואר שלישי המהווים 9.4 אחוזים מסך בעלי תארים אלו. כדי לאשש את נתוני הסקר, נבדקו גם בוגרי האוניברסיטאות הישראליות הנמצאים בחו"ל ורשומים ברשת העסקית–חברתית LinkedIn. לפי בדיקה זו, היו רשומים ברשת כ-23,000 בוגרי שבע האוניברסיטאות הישראליות שנמצאו בחו"ל בזמן עריכת הסקר[3]. בהשוואה למדינות OECD, הדומות במאפייניהן למדינת ישראל, אחוז זה דומה לדנמרק )קטן מ-5%) ונמוך משמעותית מפינלנד (קטן מ-10%) ומאירלנד (קטן מ-20%) [4].

 

"מעבר מוחות" ולא "בריחת מוחות"
בחינת התופעה לאורך זמן העלתה כי למרות העלייה המשמעותית במספר בוגרי תארים אקדמיים בישראל, מספר האקדמאים הנמצאים בחו"ל יציב ואף קטן משנה לשנה (ראו תרשים 1). בין השנים 2008 ל-2011 חלה ירידה של 6.7 אחוזים במספר האקדמאים הישראלים ששהו בחו"ל במשך למעלה משלוש שנים[5]. תקופה זו היא התקופה הממוצעת לשהייה בחו"ל כשלב בקריירה לצורך פוסט-דוקטורט, רילוקיישן מטעם חברה ישראלית או ביצוע תפקיד מוגדר.

בפילוח לפי המקצועות האקדמיים אפשר לראות כי בוגרי מקצועות מסוימים נמצאים בחו"ל למשך תקופה ארוכה יותר לעומת מקצועות אקדמיים אחרים (תרשים 2). לדוגמה, למעלה מעשרה אחוזים מבעלי התארים במדעים מדויקים שהו בחו"ל מעל לשלוש שנים. תופעה זו מצריכה מחקר נוסף להבנת הסיבות לשהייה בחו"ל של אוכלוסייה זו, שיבדוק האם היא נמשכת גם לתקופות ארוכות יותר משלוש שנים, ואף ימליץ לגבי הפעולות שמדינת ישראל יכולה לעשות בנידון.

הנתונים הללו מראים כי, בניגוד לרושם הקיים, אין הצטברות או עלייה במספר האקדמאים, בעלי תארים שונים, השוהים בחו"ל. עם זאת, יתכן כי תופעה זו מוסברת בחלקה על ידי המיתון הכלכלי העמוק בשנים אלה. גם האקדמאים היוצאים לפוסט-דוקטורט וגם האקדמאים היוצאים לעבודה ולפתח קריירה בחו"ל, חוזרים ברובם לארץ בתום תקופת זמן מסוימת. לפיכך, נדמה כי אפשר להתייחס לתופעה כאל "מעבר המוחות" הישראלי ולא כאל "בריחת המוחות".

ההבחנה בין "בריחת מוחות" ל"מעבר מוחות" מאפשרת לבחון את התופעה בראי ההזדמנויות הגלומות בה. בעוד ב"בריחת מוחות" מדובר על אקדמאים שעוזבים את ארץ המוצא שלהם ואינם חוזרים אליה במשך תקופות ארוכות, הרי שב"מעבר מוחות" מדובר על אקדמאים משכילים שיוצאים מארצות המוצא שלהם וחוזרים אליהן מספר פעמים במהלך הקריירה. מעבר המוחות הוא גם חלק מהתפתחות התעשייה הישראלית. ישנן חברות ישראליות רבות הבוחרות להקים סניפים ברחבי העולם כדי להיות קרובות לשוקי המטרה ולמשקיעים, בדומה לחברות בינלאומיות המקימות מרכזי מו"פ בארץ. שותפות גלובלית זו מחייבת ניוד עובדים ובכירים התורמים לכלכלת ישראל, הן בהיותם בחו"ל והן עם חזרתם ארצה.

ב"מעבר המוחות" מצוי פוטנציאל רב שכן בעת שהותם בחו"ל ישראלים אלה משביחים את ההון האנושי שלהם וצוברים ניסיון רלוונטי למשק הישראלי. אם נשכיל להחזירם לארץ נהנה מתרומה סגולית גדולה למשק ולכלכלה שעשויה לכלול, בין היתר, ניסיון בניהול, מכירות ויצוא, הקמת מפעלים חדשים ותרומה להתפתחות ולמצוינות האקדמיה הישראלית.

על אף פוטנציאל גדול זה, זיהינו מקרים רבים שבהם אקדמאים שחוזרים לארץ לאחר תקופה ארוכה בחו"ל מתקשים למצוא עבודה בישראל. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי במדעי החיים ובמדעים מדויקים. לאור קושי זה, התכנית הלאומית להשבת אקדמאים עוסקת בבדיקת נחיצות לייזום תכניות ייעודיות לאוכלוסיות אלו כמו תכנית מלגות לעידוד תעשיית ההייטק לקליטת בעלי תארים שלישיים או הכוונת בוגרי מדעי החיים להשתלמות בתעשיית הפארמה והביו-טכנולוגיה הגלובלית כחלופה לפוסט-דוקטורט אקדמי. תכניות אלה יוכלו לסייע גם לאקדמאים החוזרים לארץ וגם לתעשייה הישראלית.

 

השקעה בהשבת אקדמאים – משתלמת בכל מדד

הפוטנציאל הרב מתחוור לנוכח השוואת עלות ההשקעה הישירה בהכשרת האקדמאים אל מול עלות החזרתם לארץ באמצעות התכנית (Roi-Return on Investment - החזר ההשקעה)[6].


מעטפת כוללת ורב-ממדית

נכון לסוף 2014 – כשנה וחצי בלבד לאחר תחילת התכנית - רשומים בתכנית מעל ל-4,000 אקדמאים, המהווים כרבע מהאקדמאים הישראלים הנמצאים בחו"ל ויכולים לחזור ולהשתלב באקדמיה ובתעשייה הישראלית, לפי הגדרת התכנית. מספר האקדמאים בעלי תואר שלישי הרשומים בתכנית עומד על כמחצית מכלל בעלי תארים אלו השוהים בחו"ל. כמו כן, שותפים לתכנית למעלה מ-150 מעסיקים המעוניינים בכוח אדם איכותי, בעל ניסיון בינלאומי.

התכנית מציעה מעטפת טיפול ומידע על תהליך החזרה לארץ, מסייעת באיתור משרה מתאימה, פותרת בעיות וחסמים מול התהליכים הביורוקרטים ועוד. במסגרת זו הושק מסלול מהיר ואינטרנטי עם המוסד לביטוח לאומי לטובת החוזרים במסגרת התכנית. בנוסף, פותחו סדנאות וובינריות לסיוע בהתמודדות עם קשיי הקליטה לבני המשפחה ובהכנה לחזרה לשוק העבודה. האקדמאים המבקשים לחזור לארץ במסגרת התכנית גם מקבלים עזרה בכרטיסי טיסה לארץ לצורך ראיונות עבודה, והוקם עבורם אתר חדש ואינפורמטיבי המציע פורום שאלות ותשובות, מידע על תכניות ומלגות ועל חיי היום יום בישראל.

נוסף על כך, מקיימת התכנית מפגשים עם האקדמאים בחו"ל, שומרת איתם על קשר בדיוור חודשי, מתחזקת לוח משרות ממוקד ועדכני, ומגבשת עבורם פתרונות ייעודיים להקלת ההשתלבות המחודשת במעגל העשייה והחיים בישראל. עד כה חזרו לישראל מעל ל-250 אקדמאים דרך התכנית.

 

מאמץ לאומי הדורש שילוב ידיים בין-מגזרי

המאמץ להשבת אקדמאים הוא מאמץ לאומי, הדורש שותפות של הממשלה עם כלל המגזרים. אנו קוראים לתעשייה ולאקדמיה הישראלית לשלב עימנו ידיים במטרה למצות משאב לאומי זה. אמנם לעיתים קליטת אקדמאי השוהה בחו"ל כרוכה בקושי מסוים בשל קשיי המעבר וההתאקלמות בחזרה בארץ. עם זאת, הרווח הן לגוף הקולט והן למשק ככלל לא יסולא בפז.

 


[2] הסקר מצליב את בוגרי התארים האקדמיים במדינת ישראל, החל משנת 1985, עם נתוני משרד הפנים על אקדמאים אלו השוהים בחו"ל למעלה משנה ולמעלה משלוש שנים. יצוין כי נתוני משרד הפנים זמינים רק החל משנת 2008.

[4] OECD Database on Foreign Born and Expatriates; Employment, Labour and Social Affairs, 2006 and Cohen D. and M. Soto, 2001, Growth and Human Capital: Good Data, Good Results, OECD Development Centre WP n°179. Link to the map.

[5] בדיקה זו נעשתה על ידי הצלבת נתוני בוגרי האוניברסיטאות עם נתוני משרד הפנים של השוהים בחו"ל במשך שלוש שנים ויותר. נתוני משרד הפנים מוגבלים וקיימים רק משנת 2008 ואילך.

[6] היעדים המקדמיים שנקבעו לתכנית הינם טיפול והחזרת כ- 1,240 אקדמאים לישראל במהלך חמש שנות פעילות. התקציב המיועד לתקופה זו עומד על 20 מיליון שקלים, מכאן – השקעה של 16,000 שקלים בפעילות התכנית להחזרת אקדמאי ומשפחתו.