תכנית העבודה של לשכת המדען הראשי לשנת 2015 כוללת שינוי ארגוני לזירות חדשנות, הרחבת מאגר כלי הסיוע והקשבה מתמדת לצורכי הלקוחות ולזיהוי המגמות והאתגרים במשק הישראלי

הפרק נכתב על ידי היחידה לאסטרטגיה ומחקר כלכלי בלשכת המדען הראשי

 

תעשיית ההייטק הישראלית הפכה בעשרים השנים האחרונות למרכז חדשנות מהמובילים בעולם ולמנוע הצמיחה העיקרי של המשק. ישראל נחשבת למקום המשמש כר פורה לצמיחתם של סטארט-אפים ולפיתוח טכנולוגיות חדשניות. לתעשיית ההייטק תרומה משמעותית למשק הישראלי: היא מעסיקה כתשעה אחוזים מכלל השכירים, מייצרת 16 אחוזים מכלל התוצר העסקי ומייצאת כ-43 אחוזים מסך היצוא התעשייתי[1] . תעשייה זו מבוססת על חדשנות טכנולוגית והיא המנוע העיקרי לצמיחה, לשגשוג כלכלי ולגידול בפריון בכלל ענפי המשק. בעשורים האחרונים, עודדה לשכת המדען הראשי את החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובכך הייתה שותפה מרכזית ביצירת תעשייה זו.  

אולם כיום ישנה הסכמה רחבה, המגובה בנתונים (ראו פרק 1), כי בשנים האחרונות חלה האטה מדאיגה בצמיחתה של תעשייה זו, ובפרט בצמיחת החברות הבוגרות ("הספינות הגדולות"). האטה זו מתרחשת במקביל להתפתחות מגמות ואתגרים במציאות שבה פועלת תעשיית ההייטק: שווקים חדשים נפתחים וצוברים תאוצה, מתחרים חדשים קמים, ענפי פיתוח מסוימים נחלשים ואחרים צצים במקומם, כלי מימון מסורתיים מצטמצמים ואפיקי מימון חדשים נפתחים ועוד. הסביבה הדינמית שבה פועלת תעשיית ההייטק מחייבת את לשכת המדען הראשי להישאר עם האצבע על הדופק, להשתנות ולהתאים את עצמה במהירות כדי לתת מענה רלוונטי לצרכים המשתנים של התעשייה. בראייתנו, כגוף הממשלתי האמון על מצוינות וחדשנות טכנולוגית, עלינו להיות חדשניים בדומה לקהל הלקוחות שלנו.

 

להישאר בחזית הטכנולוגיה, לחבר את המשק להצלחה

לצד הצורך להתחדש, בבסיס פעילותנו עומד תמיד ייעודה של לשכת המדען הראשי – להוביל לשגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית. מייעוד זה נגזרות מטרות הלשכה: פיתוח תעשייה ושירותים עתירי ידע בעלי תחרותיות בזירה הגלובלית; שיפור הפריון של המגזר הפרטי ושיפור האפקטיביות ואיכות השירותים של המגזר הציבורי באמצעות חדשנות טכנולוגית. מטרות אלו מנחות אותנו בבואנו להתמודד עם האתגרים של תעשיית ההייטק הישראלית.

מניתוח האתגרים שלפנינו אנו מסיקים כי כיום האתגר המרכזי הוא חיזוק ההובלה הישראלית בחזית הטכנולוגיה לצד חיבור חלקים נרחבים יותר במשק להצלחה של תעשייה זו. אתגר מרכזי זה נפרט למספר אתגרים ממוקדים שמהם נגזרות המשימות העדכניות של לשכת המדען הראשי. להלן האתגרים העיקריים שאנו מזהים ושבהם נעסוק בשנים הקרובות[2]:

1. הצורך ביצירת מקורות מימון חדשים לתעשייה: אמנם שנת 2014 הייתה שנת שיא בגיוס מימון לתעשיית ההייטק אולם סקירת המגמה ארוכת הטווח מעידה על כך שמקורות המימון לתעשייה סובלים משבריריות: מודל ההון-סיכון חווה בשנים האחרונות טלטלה בעקבות משברים כלכליים ותשואות נמוכות יחסית, שהובילו לתהליך ברירה טבעית של קרנות ולמיזוגים בין שחקנים רבים. זאת ועוד, מעמדה של הבורסה המקומית נשחק וחברות רבות בוחרות להנפיק ולגייס כסף בבורסות זרות. לאור שינויים אלה, התעשייה נדרשת להשיג מימון ממקורות אלטרנטיביים דוגמת גופים מוסדיים או מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמות למימון המונים. במילים אחרות, ההתמודדות עם ההיצע השברירי של מימון לתעשייה מחייבת הגדלת היקף המימון וגיוון מקורותיו. מהלך כזה יבטיח כי יהיו די מקורות מימון לחברות בעלות צרכים שונים וכי לא תיווצר תלות במקור מימון דומיננטי אחד. לשכת המדען הראשי, שגם התקציב העומד לרשותה הלך והצטמצם במשך השנים, שותפה להתמודדות עם האתגר של הרחבת היצע המימון לתעשייה ופועלת להסרת חסמים בפני מימוש אפיקים חלופיים (ראו הרחבה בנושא בפרק 3).

2. האתגר של צמיחת חברות לכדי חברות גדולות: ישראל התברכה בשפע של סטארט-אפים אך רבים מהם ממהרים להימכר לחברה גדולה ואינם צומחים והופכים לחברה גדולה בישראל. יש הטוענים כי ב"סירות המירוץ", קרי בסטארט-אפים ובאקזיטים, טמון היתרון היחסי של המשק, אולם אנו סבורים כי צמיחה של ספינות גדולות מקומיות, קרי חברות בוגרות, היא חיונית. חברות גדולות מעסיקות מספר ומגוון רב יותר של עובדים, הן פועלות ומפתחות ידע בישראל וקשה יותר להעתיק את פעילותן לחו"ל. האתגר בהצמחה איננו רק טכנולוגי אלא הוא דורש זיהוי מגמות בשוק, הבנת תרבויות זרות,הכרות עם שווקים שונים ופיתוח עסקי מתאים. לפיכך, אל לנו להילחם ביזמים שמבצעים אקזיט, אלא עלינו ליצור תמריצים ותנאים לחברות ישראליות כדי שיהיה להן כדאי יותר להמשיך ולצמוח בישראל.

3. ההכרח להטמיע ולפתח טכנולוגיות בענפים המסורתיים ובשירות הציבורי: הענפים המסורתיים בישראל מתאפיינים בעצימות טכנולוגית ובפריון נמוכים. הגברת המודעות לצורך להתחדש, הרחבת הנגישות לטכנולוגיות חדשניות ולמו"פ והקניית היכולות להטמעתן הן הבסיס לשיפור הפריון של ענפים אלה. בהקשר זה, מובילה לשכת המדען הראשי מסלול תמיכה במו"פ בתעשייה המסורתית והשקיעה בשנים האחרונות 1.5 מיליארד שקלים בתעשייה זו. גם השירותים הממשלתיים לאזרחים יכולים להשתפר משמעותית באמצעות חדשנות טכנולוגית. לשם כך, משתפת לשכת המדען הראשי פעולה עם מטה "ישראל דיגיטלית", האמון על משימה זו (להרחבה על פעילות זו, ראו פרק 6).

4. הידרשות לאתגרים מערכתיים: במערכת הרחבה שבה פועלת תעשיית ההייטק אפשר להצביע על מגמות שונות שיש להן השלכות על התעשייה אך אינן נמצאות בתחום עיסוקה הפורמלי של לשכת המדען הראשי. אף על פי כן, תפקידה של לשכת המדען הראשי הוא לשמש שחקן פעיל בזיהוי והצבעה על אתגרים אלו ולהוות זרז לפיתוח המענה להם. כך לדוגמה, המגמות המדאיגות בהיבט של כוח אדם (ראו בהרחבה פרק 4) מהוות חסם משמעותי להתפתחות תעשיית ההייטק. לכן, עלינו להצביע על אתגר זה, להיות שותפים לפעילות מערכתית להתמודדות איתו ולפתח כלים מתאימים במסגרת פעילותנו השוטפת.

 

אסטרטגיה חדשה ללשכת המדען הראשי: מוכוונת משימה ולקוח

כיום, המבנה והגדרת אופי הפעילות של לשכת המדען הראשי אינם מתאימים דים לצרכים המתהווים אצל לקוחותינו ומקשים עלינו לתת פתרונות ממוקדים תוך פרק זמן קצר. לפיכך הובלנו בתקופה האחרונה תהליך אסטרטגי מקיף שבחן כיצד צריכה לשכת המדען הראשי להתאים עצמה למציאות הדינמית, תוך עדכון כלי התמיכה שלה לאור האתגרים שפורטו לעיל. תהליך זה אומץ ואושר על ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה 2092 על הקמת "הרשות הלאומית למו"פ ולחדשנות טכנולוגית", ומטרתו להוסיף ולעודד את פעילות המחקר והפיתוח ולטפח את החדשנות הטכנולוגית במשק. מהלך זה נקטע באיבו עקב פיזור הכנסת ה-19, אולם, אנו נחושים להמשיך לקדם אותו עם כינונה של הממשלה החדשה. בשנה הקרובה אנו מתכוונים להתחיל בקידום השינויים הארגוניים הכרוכים במהלך זה. המשימות העיקריות הן:

1. "זירות חדשנות" מוכוונות לקוח ומשימה: החל משנת 2015 תשכלל לשכת המדען הראשי את אופן פעולתה ותעבור לעבודה במתכונת של זירות חדשנות, כך שכל זירה תתמקד ותתמחה בסוג מסוים של קהל יעד. כך למשל תקום זירת הזנק שתתמקצע בצרכים של יזמים וחברות מתחילות ותעניק להם כלים כדי להתמודד עם הקשיים המאפיינים שלב זה; או זירת תשתית טכנולוגית, המושתתת על פעילות מנהלת מגנ"ט, שתתמקד באתגרים טכנולוגיים פורצי דרך ובקשרי-אקדמיה-תעשייה. ברור כי המשימה העומדת בפני זירות אלה והצרכים של הלקוחות מחייבים אסטרטגיה וכלים שונים לכל זירה.  
לכל זירה יהיה מנהל משלה, ועדה ייעודית ותקציב שיאפשר להפעיל קבוצה של שלוש עד חמש תכניות המותאמות לקהל היעד של הזירה. החלוקה לזירות תאפשר שירות מוכוון לקוח לאור הבנה מדויקת יותר של הצרכים; גמישות - מענה מותאם לנסיבות של סוגי חברות שונות ולנסיבות המשתנות במשק; ופשטות – מספר כלים ומסלולים מצומצם ורלוונטי ללקוחות. כתוצאה מכך, נשכלל את הטיפול במשימה העיקרית והחשובה של יצירת מו"פ איכותי וחדשני. ב-2015 יפעלו במתכונת זו - זירת הזנק, זירת תשתיות טכנולוגיות והזירה הבינלאומית (על בסיס פעילות עמותת מתימו"פ). בהמשך, יוקמו שתי זירות נוספות: זירת חברות בצמיחה וזירת מו"פ מסורתי חברתי וציבורי[3].



 

2. הרחבת ארגז הכלים: כפועל יוצא מההתמקצעות בקהל היעד של חברות במסגרת הזירות, ניתן יהיה לתכנן ולגבש מגוון רחב יותר של כלי סיוע, שיספקו את הפתרונות המתאימים והרלוונטים ביותר לתעשייה. כגוף המשרת את תעשיית החדשנות נשאף להגביר את החדשנות של הכלים שלנו ולהרחיב את ההתנסות בכלים יצירתיים ומגוונים. זאת, תוך שימור ליבת הפעילות הקיימת של תמיכה במו"פ תעשייתי ושימור הערכים הציבוריים הרואים את טובת המשק וקידום התעשייה כמכלול. כך למשל, סיוע בהצמחת חברות הייטק גדולות עשוי לדרוש הרחבת ארגז הכלים אל מעבר לפרויקט המו"פ הנקודתי. 

 

פעילות המדען הראשי ב-2014 – צעד ראשון בדרך החדשה

פעילות לשכת המדען הראשי בשנה האחרונה מצביעה על תחילת פעילות והתחדשות בכיוונים אלה. כך למשל, כחלק מהרחבת נקודת המבט על התשתיות המהוות בסיס לתפקוד יעיל של המערכת, לקחנו חלק בתיקון חוק האנג'לים, ואנו שוקדים בימים אלה על גיבוש הקריטריונים להענקת "ויזות חדשנות".

כחלק מהרחבת ארגז הכלים, יצרנו מסלול המאותת לשוק על ביקושים לחדשנות בעולם המתפתח. מסלול זה, "תכנית אתגר", מהווה מסגרת ייעודית לתמיכה בפתרונות טכנולוגיים לאתגרי בריאות וביטחון מזון במדינות המתפתחות. התכנית – המשותפת למשרד החוץ (מש"ב), למשרד ראש הממשלה ולמשרד הכלכלה – הינה חלק מתרומת ישראל להתמודדות העולמית עם אתגרי הפיתוח והשת"פ הבינלאומי. במקביל, תכנית זו מהווה פלטפורמה לשילוב חדשנות ויזמות ישראלית בשווקים חדשים ומתעוררים, שחשיבות היצוא אליהם הולכת ועולה.

במסגרת ההתמחות בקהלי יעד מובחנים, יצרנו השנה מסלולים ייעודיים לאוכלוסיות יעד מסוימות:

  • ערבים – פתחנו את שערי המכינה למו"פ, שמיועדת בשגרה רק לעסקים מהענפים המסורתיים, לעסקים בבעלות ערבים מכל ענף שהוא; כמו כן, הגדלנו את שיעור המימון שחברה מתחילה, שחלק מיזמיה ערבים, יכולה לקבל במסגרת מסלול חברות מתחילות.
  • חרדים – פתחנו את שערי המכינה למו"פ, שמיועדת בשגרה רק לעסקים מהענפים המסורתיים, לעסקים בבעלות חרדים מכל ענף שהוא; הגדלנו את שיעור המימון שחברה מתחילה, שחלק מיזמיה חרדים, יכולה לקבל במסגרת מסלול חברות מתחילות; בנוסף אנו שותפים לעבודה שנעשית במשרד הכלכלה על הקמת מרכזי יזמות טכנולוגית לחרדים.
  • צעירים – ב-2014 השקנו לראשונה את תכנית "אקדמיטק", הפונה לקהל הסטודנטים ומתמרצת אותם להיחשף ולעסוק ביזמות טכנולוגית באמצעות תחרות שנתית נושאת פרסים.

 

ממשיכים להשקיע בליבת הפעילות – תמיכה בחדשנות טכנולוגית

פעילויות אלה נעשות בנוסף לפעילות השוטפת של לשכת המדען הראשי הממוקדת במו"פ. כך, בשנה האחרונה הוציאה לשכת המדען הראשי 1.65 מיליארד שקלים לתמיכה בפרויקטי מו"פ חדשניים. כמו כן, המשכנו לתמוך בשיתופי פעולה בינלאומיים במסגרת תכניות התמיכה המקבילה והקרנות הדו-לאומיות. בהקשר זה יש לציין את הרחבת הפעילות מול מדינות אסייתיות – סין, סינגפור, קוריאה והודו – אשר הפרויקטים הנעשים עם השותפים בהן מגיעים לשליש מסך הפרויקטים הנעשים בשיתוף פעולה בינלאומי. מגמה זו מתבטאת גם בעניין הרב שתאגידים רב-לאומיים מהודו ומיפן החלו לגלות בתעשיית ההייטק הישראלית וגם בחתימת הסכם שיתוף הפעולה במו"פ תעשייתי שנחתם ביולי 2014 בין משרד הכלכלה הישראלי לבין משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני.

ההזדמנויות העומדות בפני תעשיית ההייטק הן רבות. עלינו להכין את הקרקע, ליישר את המהמורות ולהכשיר את עמדת הזינוק הטובה ביותר עבור חברות ישראליות. תנופת העשייה וההתחדשות של לשכת המדען הראשי תוביל גם להתחדשות פני תעשיית ההייטק בישראל

 


[1] הנתונים על שכירים מהשנתון הסטטיסטי לישראל 2014, לוח 12.32; נתוני היצוא התעשייתי מהלמ"ס, סחר החוץ של ישראל בשנת 2014; נתוני התוצר העסקי התקבלו מהלמ"ס.

[2] אתגרים נוספים: עידוד מו"פ ארוך-טווח פורץ דרך, הקמת תשתיות להובלה במגוון ענפים, מינוף מרכזי המו"פ בינלאומיים, שותפות אסטרטגית עם שווקים מתעוררים. 

[3]  שם זמני.