ענף מדעי החיים מהווה עמוד תווך ביצוא הישראלי. מכון היצוא מצליח לרתום את היתרונות היחסיים של ישראל בטכנולוגיה חדשנית ומכשור רפואי לטובת ההתמודדות עם אתגרי הרפואה המודרנית – ולתרגם אותם לעסקים רווחיים בזירה הבינלאומית

הפרק נכתב בהובלת מכון היצוא הישראלי[1].

 

"ארץ זבת חלב וסטארט-אפ" - כך הוגדרה ישראל בעבר במגזין ה"אקונומיסט" הבריטי. באותו גיליון אף נכתב שאילו סללו כביש המחבר בין עמק הסיליקון לבין ישראל - לא ניתן היה לחוש בהבדלים שבין שתי המדינות. אולם, הדימוי הטכנולוגי של ישראל נשען לא רק על פיתוחים ואפליקציות בתחומי ההייטק הקלאסיים של תקשורת ותוכנה, אלא גם על פיתוחים בתחום מדעי החיים. לראייה, בתחום המכשור הרפואי, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר הפטנטים לנפש.

דירוג זה משקף את האקלים הייחודי שבו פועלות החברות הישראליות: כוח אדם מיומן בתחום הרפואי; מערכת בריאות מתקדמת ובעלת אוריינטציה טכנולוגית; תעשיית מדעי חיים מפותחת; סביבה יזמית המושכת אליה חברות רב-לאומיות; האקדמיה הישראלית, שבין כתליה צמחו חתני פרס נובל כמו פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' עדה יונת - שעל בסיס הגילויים שלהם מפותחות היום תרופות חדשות; ומנגנון הסיוע הממשלתי של לשכת המדען הראשי שתומך בהבשלה ובמסחור של טכנולוגיות רפואיות, דוגמת תכנית החממות הטכנולוגיות להקמת חברות הזנק ותכניות נופר וקמין לתמיכה במחקר אקדמי יישומי. אקלים זה מקנה לישראל מעמד עולמי מוביל בתחום מדעי החיים. 

 

הון אנושי איכותי הפועל בסביבה יזמית נועזת

תחום מדעי החיים בישראל נהנה מצמיחה עקבית בשני העשורים האחרונים. כיום פועלות כ-1,100 חברות בסקטורים השונים, לעומת כ-200 חברות שפעלו בארץ בשלהי שנות התשעים של המאה שעברה. כמעט 40 חברות חדשות נוספות לתחום מדי שנה, והגיוון הרב בתחומי העיסוק מעיד אף הוא על אחת החוזקות של ישראל בשווקים הבינלאומיים. האקלים הייחודי בתחום תעשיית מדעי החיים יוצר הזדמנויות לחברות הסטארט-אפ להבשיל ולהפוך לבוגרות ומבטיחות מבחינה מסחרית. ולראייה, תוך שנים ספורות כשליש מהחברות מגיעות לרווחיות.

בישראל קיים ריכוז גבוה ביותר של חברות בתחומי מדעי החיים. מספר בוגרי תארים אקדמיים במדעי החיים בישראל בולט אף הוא. ישראל נהנית כיום ממוניטין מעולה בתחום ונתפסת כבעלת הון אנושי איכותי הפועל בסביבה יזמית נועזת. חברות ישראליות אחראיות לפיתוח של טכנולוגיות חדשניות רבות והן מציעות פתרונות לאתגרים המאפיינים כיום את עולם הרפואה, ובראשם ההכרח בקיצוץ הוצאות הבריאות והזדקנות האוכלוסייה. 

הממשלה מסייעת למימוש הפוטנציאל של התעשייה

אף שהפעילות הישראלית הקיימת בתחום מדעי החיים בולטת בקנה מידה עולמי, רמת הסיכון הגבוהה המאפיינת את שלבי הפיתוח הממושכים של מוצרים בתחום זה, ומצוקת המימון הנלווית אליה, יוצרות כשל שוק המחייב התערבות ממשלתית. מספר תכניות שיזמו בלשכת המדען הראשי בשנים האחרונות מנסות לסייע לחברות בתחום מדעי החיים בתחילת דרכן להגיע לשלבי מסחור, ולקדם את התעשייה הישראלית לקראת מימוש הפוטנציאל הגלום בה.

ב-2011 השיקה לשכת המדען הראשי, בשיתוף משרד האוצר והסקטור הפרטי, קרן ייעודית למימון פרויקטים של חברות ישראליות בתחום מדעי החיים. הקרן, הפועלת במבנה של קרן הון סיכון, גייסה 220 מיליון דולר – סכום המעיד על מינוף השקעת המדינה פי חמש – והשקיעה עד כה ב-15 חברות. הממשלה שותפה בקרן כשותף מוגבל הסופג ראשון הפסדים ושותף רק לחלק מהרווח. 

בנוסף, לשכת המדען הראשי הכירה בתחום מדעי החיים כתחום מועדף בקרן המו"פ, והחלה להפעיל חממה ייעודית לביוטכנולוגיה, בה שותפות גם חברות פארמה גלובליות. הפרויקטים הנתמכים על ידי חממה זו נהנים מהיקפי סיוע גבוהים יותר מפרויקטים בחממות טכנולוגיות אחרות, המענק המאושר לפרויקט עומד על כ-2.3 מיליון ₪ לשנה למשך שלוש שנים, 85% מהתקציב המאושר.

ענף מדעי החיים – מהמובילים ביצוא הישראלי

תחום מדעי החיים הוא אחד מעמודי התווך של היצוא הישראלי, ועומד על כ-17.5 אחוזים מסך יצוא הסחורות[2], כאשר חברות נוספות נמצאות בשלבים התחלתיים שונים, ובכך מובטחת הצמיחה הזו גם בשנים הבאות. בשנת 2014, הסתכם יצוא מדעי החיים בכשמונה וחצי מיליארד דולר, עליה של כ- 4% לעומת השנה הקודמת.

ענף מדעי החיים מרכז תחומי ידע שונים הנמצאים בחזית הטכנולוגית בעולם: ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה, פיתוח תרופות חדשות, מכשור רפואי ממוזער המיועד לפרוצדורות רפואיות זעיר פולשניות, מכשור וטכנולוגיות הדמייה ייחודיות, רובוטיקה, אבחון וניטור בפלטפורמות מובייל וענן, תוכנות מתקדמות בתחום הרפואי המשלבות את ענפי המחשוב והרפואה, שירותי מידע רפואי ועוד.

התחום הבולט בענף מדעי החיים הוא המכשור רפואי המהווה כשני שליש מהפעילות. בהיותו רב-תחומי מיסודו, המדענים והמהנדסים הישראלים הפועלים בו מביאים לידי ביטוי את יכולותיהם, תוך שילוב דיציפלינות שונות כמו אלקטרוניקה, רפואה, פיזיקה, תקשורת ואלקטרו-אופטיקה. כך באו לעולם פיתוחים בתחומים כמו הדמיה רפואית, לייזר, טל-רפואה, אבחון מוקדם וציוד מתוחכם לביצוע פרוצדורות כירורגיות זעיר-פולשניות. יותר מ-500 יצואנים בתחום המכשור הרפואי מעורבים כיום באפליקציות רפואיות שונות ובמגוון רחב של טיפולים, ויוצרים ערך רב למשקיעים בחברות מדעי החיים.

ישראל מצטיינת גם בפיתוח טכנולוגיות מחשוב בתחום הרפואי, המהווה שמונה אחוזים מהפעילות במדעי החיים, וככזאת היא מהמובילות בעולם גם בפיתוח המוצרים וגם ביישומם. הרוב המוחלט של הרופאים בישראל נעזרים כיום במחשוב רפואי בעת הגשת טיפול רפואי, שיעור הנחשב לשיא בקנה מידה עולמי. בעולם הרחב מחשוב רפואי מתקדם מספק מענה לצורך של שירותי הבריאות בהורדת עלויות הבריאות המאמירות בקצב מהיר. השימוש במחשוב רפואי מסייע לתיעוד ולשיפור היעילות וכפועל יוצא מציע פתרונות לבקרת עלויות ואיכות השימוש.

סקטורים נוספים בתחום מדעי החיים הם הביו-טכנולוגיה והפרמצבטיקה. בדומה למכשור הרפואי, גם תחומים אלה נהנים ממוניטין מצוין הנובע, בין היתר, מהתשתית המחקרית הענפה הקיימת בישראל, כמו גם מהיקף הקניין הרוחני פורץ הדרך, ממספר הפטנטים והמאמרים המצוטטים לנפש ועוד. עוד בולט היקף המכירות בסך עשרות מיליארדי דולרים של תרופות ה-Blockbuster  שפותחו בישראל ושל תרופות ייחודיות נוספות המבוססות על המצאות של חוקרים ישראליים. בתחום זה בולטות חוזקות ישראליות בתחומים מתקדמים ונדרשים כמו שיגור תרופות (פיתוח תרכובות רפואיות ונשאים, המכוונים לפעול באתר מטרה בתנאים מוגדרים לצורך השגת השפעה רפואית טיפולית יעילה), פיתוח תרופות מבוססות תאי גזע ועוד. 

 

זיהוי האתגרים, הצרכים והמגמות בעולם שירותי הרפואה

הפעילות של מכון היצוא בתחום מדעי החיים היא חלק מבניית מהלך אסטרטגי ארוך טווח למיצוי היתרונות היחסיים של ישראל. המכון מבסס את תכנית העבודה שלו על אסטרטגיה בעלת שלושה מרכיבים: זיהוי מגמות ואתגרים; שיווק וחשיפת תעשיית מדעי החיים הישראלית; ופתיחת שווקים חדשים.

מכון היצוא פועל באופן אקטיבי לזיהוי האתגרים, הצרכים והמגמות בעולם שירותי הרפואה ומנגיש אותם ללקוחותיו. כיום ניתן להבחין בשתי מגמות בולטות בתחום: הראשונה, הקשיים התקציביים הניכרים שמהם סובלות מערכות רפואה בעולם המפותח. כך למשל באיחוד האירופי ההוצאה הלאומית לבריאות עומדת על 11 אחוזים מהתמ"ג ועל 16 אחוזים בארצות הברית. נתונים אלה מחייבים רכש טכנולוגיות בעלות יחס עלות-תועלת גבוה יותר בכל התחומים. לטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות המיוצרות בישראל יש יכולת לתת מענה יעיל מבחינה כלכלית לאתגר זה.

השנייה, היא מגמת הזדקנות האוכלוסייה, המכבידה אף היא על מערכות הרפואה מבחינה כלכלית. בארצות הברית, למשל, מעריכים כי ההוצאה הציבורית על בריאות תגדל בכ-25 אחוזים עד שנת 2030, בעיקר עקב הזדקנות האוכלוסייה[3]. לפיכך, מערכות אלה תרות אחר מענה בדמות מכשור רפואי מתקדם שיסייע לחיסכון במערכת - הקטנת ימי אשפוז, הסטת טיפולים ופרוצדורות יקרות מבית החולים לקהילה ולבית המטופל, ועוד. פתרונות אלה מתבססים על טכנולוגיות תקשורת ומחשוב המאפשרות בקרה מרחוק של אוכלוסיית הקשישים, חולים כרוניים ומטופלים בקהילות מרוחקות, וכמובן - זיהוי מוקדם ורפואה מונעת המסייעים בצמצום ההוצאה הלאומית לבריאות. 

אחד האתגרים הבולטים שעימם מתמודדת תעשיית המדעי החיים הוא האתגר הרגולטורי. גם בתחום המכשור הרפואי, וגם בתחום הפארמה, החברות הישראליות פועלות תחת אילוצים רגולטוריים נוקשים. רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) ומקבילתה האירופית (EMA) הן אלה שמפקחות וחולשות על שערי הכניסה לשניים משוקי היעד המרכזיים של היצוא הישראלי בתחום מדעי החיים. ללא אישור של רשויות אלה, אין אפשרות לייצא מכשור רפואי, תרופות וציוד רפואי. גם המדינות המתפתחות כמו סין, ברזיל, מקסיקו ורוסיה מאמצות את הסטנדרטים הגבוהים של רשויות אלה ולעיתים אף מחמירות ומציבות רף כניסה גבוה יותר. הבנת המתודה הרגולטורית והכרת הדרישות של כל אחד מהרגולטורים בשוקי היעד הן כלי עבודה הכרחי בתחום מדעי החיים. לצורך כך, מכון היצוא מספק כלים פונקציונליים ויישומיים לחברות הישראליות כדי שיוכלו לנווט את דרכן בהצלחה במבוך הרגולטורי.

בין שמדובר במכשור רפואי או בפארמה, אחת הסוגיות המשמעותיות בתחום מדעי החיים היא סוגיית המימון. רוב החברות מתחילות את דרכן כחברות הזנק (סטארט-אפ), אם כתוצאה של יישום המצאות שפותחו בין כתלי האוניברסיטאות ואם כתוצאה של יזמות חוץ-אקדמית. החברות הללו נדרשות למימון לא רק בתחילת דרכן – שלב קריטי ביותר בפני עצמו – אלא בכל שרשרת החיים: להשלמת תהליכי מו"פ, לייצור אבות-טיפוס, להדגמה, לניסויים קליניים לקבלת אישורים רגולטוריים ובהמשך להתאמה דיפרנציאלית של מוצרים לשווקים שונים. מדובר בצורכי מימון גדולים בשוק שהפך להיות בררן יותר ומוגבל יותר באמצעיו. לרשות החברות עומדות אפשרויות שונות, החל מתכניות המדען הראשי, דרך שותפות אסטרטגית עם גופים גדולים וחברות פארמה רב-לאומיות ועוד. בהקשר זה, מכון היצוא פועל לא רק כדי לסייע לחברות לאתר את נתיב המימון המתאים, אלא גם להציף את הצרכים של חברות מדעי החיים בפני מקבלי ההחלטות, במטרה להגדיל את היקף המימון המיועד לפיתוח התחום.

 

חשיפת החוזקות של ענף מדעי החיים בישראל

במקביל לפעילות בחו"ל, בשיתוף פעולה עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכון היצוא מקיים בארץ תערוכות וכנסים דוגמת MedinIsrael - כנס בינלאומי ייחודי בתחום המכשור והמחשוב הרפואי, שנועד לחשוף טכנולוגיות ישראליות לקניינים בינלאומיים. הכנס, שהפך כבר למותג בתחום בעולם, יתקיים בפעם השלישית בחודש מארס 2015 כיוזמה משותפת של מכון היצוא עם משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החוץ. הכנס יעסוק בסוגיות הבוערות בתחומי הרפואה המודרנית ולצידו תתקיים תערוכה שבה יציגו החברות הישראליות טכנולוגיות חדשניות בתחום המכשור והמחשוב הרפואי. במכון פועלים באינטנסיביות כדי להביא ארצה נציגים של חברות גלובליות, שיבחנו אפשרויות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם החברות הישראליות. הציפייה היא שיגיעו לכנס עשרות מפיצים, מנהלי בתי חולים, קובעי מדיניות ומעצבי רגולציה שיפגשו עם נציגי האקו-סיסטם הישראלי בתחום המכשור הרפואי ויהפכו מפגשים אלה להזדמנויות עסקיות.

 

מתכוננים ליצוא לשווקים המתעוררים

המכון נוקט בגישה שיווקית פרו-אקטיבית לאיתור ההזדמנויות העסקיות עבור החברות הישראליות תוך לימוד והבנה של הצרכים והמנגנונים השונים הפועלים בכל שוק ותוך קשר הדוק לתעשייה המקומית. בנוסף, לצד פעילות שיווקית ישירה, פועל מכון היצוא גם להעמקת הידע של היצואנים בתחומים אלה ומקיים הכשרות וקורסים מיוחדים בנושאי תהליכי אימוץ והחדרת מכשור רפואי וטכנולוגיות לשווקים השונים בחו"ל. 
עיון בנתוני סחר החוץ של ישראל מגלה כי רוב היצוא של תעשיית מדעי החיים מכוון לעולם המפותח. חוסר איזון זה מוסבר בכך שזו תעשייה עתירת טכנולוגיה המושתתת על ציוד רפואי מתוחכם ותרופות חדשניות, אשר הצרכנים המובהקים שלה הם בעיקר השווקים המפותחים בארצות הברית ובאירופה.

יחד עם זאת, במכון היצוא סבורים כי הגיעה העת לממש גם את הפוטנציאל העצום, הטמון בשווקים המתעוררים, בעיקר במדינות כמו הודו, סין, ברזיל וטורקיה, וכן בשווקים מפותחים כמו יפן ודרום-קוריאה, שהיצוא אליהם עדיין בחיתוליו. בהודו ובסין, למשל, מתפתח במהירות מעמד בינוני בעל יכולת כלכלית המהווה כבר עכשיו פלח שוק צרכני פוטנציאלי למוצרים מתחום זה.

יש לציין כי בשיווק מוצרים ישראלים מתחום מדעי החיים במזרח אסיה קיימים חסמים תרבותיים לא פשוטים: צורך בתרגום נאות של תוכן מקצועי, תרבות עסקית שונה מהמקובל במערב, כמו גם חשש מהפרות פטנטים. לכן, מומלץ להסתייע בשותף מקומי, שמכיר היטב את השוק ואת תנאי הרגולציה, התחרות והמחירים - שהם המשתנים הקריטיים בכל הקשור לחדירה לתחום הבריאות.

גם לשכת המדען הראשי ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מזהים את הפוטנציאל הגלום בשווקים אלה. בשנים האחרונות ניתן דגש רב יותר במסגרת התכניות הבינלאומיות על שיתוף פעולה עם שווקים אלה, ובמיוחד עם סין, הודו ויפן. לדוגמה, עמותת מתימו"פ, הזרוע הבינלאומית של לשכת המדען הראשי, מסייעת לחברות ישראליות למצוא שותפים למו"פ במדינות אלה. בנוסף, השיקה לשכת המדען הראשי יחד עם סוכנות מש"ב של משרד החוץ את תכנית "אתגר", התומכת בפרויקטי מו"פ המכוונים לספק מענה לאתגרי הבריאות והסביבה של מדינות מתפתחות.

 

 

[1]  הפרק נכתב על ידי גב' אנג'לה רבינוביץ', מנהלת ענף מדעי החיים במכון היצוא. 

[2] ללא יהלומים. נתוני 2014

[3]  מתוך: Centers for Disease Control and Prevention. The State of Aging and Health in America 2013. Atlanta, GA: Centers for Disease Control and Prevention, US Dept of Health and Human Services; 2013.