משחקי המונדיאל והאולימפיאדה הבאה אינם הסיבה היחידה להפנות את המבט לברזיל ולארצות אמריקה הלטינית - חברות ישראליות רבות מגלות עניין כלכלי בשווקים המתעוררים גם ממערב – ובצדק! המדען הראשי מעמיד מסגרות ייחודיות שנועדו לסייע להן ליצור קשרים עם שותפים מקומיים, ומשתתף בעלויות ובסיכונים

לפני שבועות אחדים קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקדם את הקשרים הכלכליים והעסקיים עם מדינות אמריקה הלטינית (אמל"ט) ומדינות הברית הפסיפית (מקסיקו, קולומביה, צ'ילה, פרו וקוסטה ריקה). החלטה זו תאפשר להרחיב ולהעמעק את מגוון שיתופי הפעולה של המדען הראשי באמריקות, באמצעות הפעילות הייעודית שהוקמה על ידו   לצורך זה.

כבר עתה פועלות במסגרת זו מספר תוכניות  למימון שת"פ תעשייתי בין חברות ישראליות לשותפים באמל"ט. לדוגמה, MyWall, חברה ישראלית המציעה פתרונות להגנה בליסטית, פיתחה לאחרונה אפוד חדשני המספק הגנה מירי וסכינים. בזכות מסלול התמיכה הייחודי של המדען הראשי, נוצר קשר עסקי בין MyWall הישראלית לבין חברה ברזילאית והשתיים חברו יחד למיזם פיתוח ושיווק משותף. המימון של המדען בישראל ושל הרשויות בברזיל, מאפשר להן לפתח אפוד חדשני, קל ב-30% יותר מאפודים אחרים הקיימים בשוק. האפוד המפותח כעת מוגן בפטנט ויש לו פוטנציאל להימכר בשוקי הביטחון האזרחי והצבאי בעולם כולו.

שת"פ זה מדגים סינרגיה מצוינת בין הצדדים: השותפות בין החברות אינה מצטמצמת רק לתחומי המחקר והפיתוח, אלא מתבטאת גם באפיון המוצר והתאמתו לצרכי השוק, ייצור ושיווק המוצר הסופי בברזיל.

פעילות האמריקות של המדען הראשי במתימו"פ כוללת את צפון אמריקה ואמריקה הלטינית, ובראשה עומד ישראל שמאי. המחלקה, שהוקמה לפני כשנתיים, פועלת בסיוע ובתיאום עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הנספחים המסחריים באמל"ט, משרד החוץ והשגרירויות, וכמובן עם שותפים מקומיים במדינות השונות בהן מתקיימת הפעילות.
"החלטת הממשלה תאפשר לנו להרחיב את הפעילות שיזם המדען הראשי באזור לפני שנתיים, לפעול יחד עם מדינות נוספות באמל"ט ולשלב גופי מימון נוספים שמשקיעים בפיתוח כלכלי וחברתי במדינות אלה", אומר שמאי. "פעילות המדען הראשי באזור מתמקדת ביצירת הזדמנויות למסחור אפקטיבי של פתרונות חדשניים המותאמים לשוקי אמריקה הלטינית", אומר שמאי ומסביר כי המדען הראשי תומך בהוצאות מו"פ יישומי, התאמת מוצר מטכנולוגיה קיימת לשוק, ואף תומך בהתקנות פיילוט שנועדו לבדוק, לטייב ולהמחיש ישימות הפתרונות בשוקי היעד.

הפרויקטים לא מתמקדים בהכרח בפיתוח טכנולוגיה חדשה. מסלול חדש של המדען אותו אנו מיישמים מאפשר מתן תמיכה לחברות המעוניינות להתאים את הטכנולוגיה לדרישות השוק בברזיל למשל, וליהנות ממענקים.  

להכיר מקרוב את השוק הפסיפי
"באמריקה הלטינית הקשרים האישיים הלא פורמליים חשובים לא פחות מאלה הרשמיים", אומרת אילנה גרוס, מנהלת דסק אמריקה הלטינית במחלקת האמריקות במתימו"פ.  
"מאידך קיימים הרבה מחסומים אחרים וביניהם המרחקים הגדולים והפרשי השעות. יש כאן אתגר לא פשוט. לכן מסגרות התמיכה של המדען הראשי, שמפחיתות את הסיכון ומגדילות את סיכויי ההצלחה, חשובות במיוחד באזור אמריקה הלטינית", אומרת גרוס, ומוסיפה: "השנה היתה לנו פריצת דרך בפעילות עם ברזיל, שממנה אפשר וצריך להתקדם הלאה".

בהחלטת הממשלה בדבר קידום הקשרים הכלכליים והעסקיים עם מדינות אמריקה הלטינית קיימת התייחסות מיוחדת לברית המדינות הפסיפיות. ארגון זה הוקם באפריל 2011, כתשתית לאינטגרציה כלכלית ומסחרית אזורית. מדינות הארגון הן בעלות משטרים דמוקרטיים יציבים ואוריינטציה עסקית מערבית. התוצר המשותף של מדינות הברית הפסיפית הוא כ-3 טריליון דולר ומהווה כ-40% מהתמ"ג של יבשת אמריקה הלטינית. בכך הן יוצרות את הכלכלה השישית בגודלה בעולם. הצמיחה הממוצעת של המדינות החברות בארגון היא 5% ושיעור הגידול הצפוי בייבוא הוא 6% לשנה. התל"ג לנפש עומד על כ-14,000 דולר בממוצע במונחי שווי כוח קנייה. בנוסף לחמש המדינות החברות בו, הוא כולל גם כ-30 מדינות משקיפות, בהן ישראל.

בדברי הרקע להחלטת הממשלה מוסבר כי העמקת קשרי הסחר עם מדינות אמריקה הלטינית ומדינות הברית הפסיפית בפרט, טומנת בחובה מספר יתרונות לכלכלה הישראלית: היתרון הראשון הוא חשיפה טובה יותר לשווקים מתפתחים דוגמת מדינות הברית הפסיפית. זו תאפשר את גיוון יעדי הייצוא הישראליים ואת הגדלת החסינות המשקית לתנודתיות בשווקים העולמיים. היקף הסחר עדיין נמוך יחסית לפוטנציאל, ולכן חיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות אלו עשוי להוביל לצמיחת המשק הישראלי. יתר על כן, כיום היצוא מישראל למדינות אמריקה הלטינית ריכוזי מאוד, באופן שעשרה יצואנים בלבד תורמים כ-50% מסך הייצוא לאזור. פעילות ממשלתית להידוק קשרי הסחר עם מדינות אמריקה הלטינית תסייע בכניסתם של יצואנים נוספים לשוק ולהגדלת היקף הייצוא הכולל למדינות אלו. יש, כמובן, ביקוש עצום במדינות אמריקה הלטינית, ובפרט במדינות הברית הפסיפית, לידע וטכנולוגיות ישראליים בתחומים דוגמת תשתיות, חקלאות, מדע וכו'.

יתרון נוסף קשור לשיתוף הפעולה הצפוי עם הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (Inter-American Development Bank, IDB) שהינו מוסד פיננסי בינלאומי (בו חברה גם מדינת ישראל) אשר מממן פרויקטים במדינות מתפתחות באזור אמריקה הלטינית בהיקף של כ-12 מיליארד דולר בשנה. מטרת הבנק הינה לקדם את המודרניזציה במדינות המתפתחות ביבשת כאשר תקציב הארגון מגיע מהמדינות החברות בו. אחד מיעדי החלטת הממשלה הוא ליזום מהלכים שיאפשרו לחברות ישראליות חדשניות להשתתף בפרויקטים שיוזם הבנק ברחבי היבשת.   

מגדילים סיכוי, מקטינים סיכון
אבי חסון, המדען הראשי: "הברית הפסיפית מהווה יעד חשוב של התעשייה הישראלית. קידום שיתופי פעולה של מדינת ישראל עם שווקים מתעוררים אלו מחייב את התעשייה הישראלית לבצע למידה מעמיקה של אופי הפעילות שם ואת ההתאמות הנדרשות של המוצרים והטכנולוגיה, תוך חבירה לשותפים איכותיים במדינות היעד".  

שמאי מסביר כי הסיוע הממשלתי אינו מסתכם רק בהשתתפות במימון עלויות הפרויקט: "אנחנו מסייעים באיתור ויצירת קשר עם שותף באזור וגם בהפניה לתוכנית מימון רלוונטית של השותף במדינתו". לדבריו, לחברות רבות עצם היכולת להיכנס למסגרת בין-ממשלתית מוגנת ומקטינת סיכונים חשובה לא פחות מאשר האלמנט הפיננסי.

ברזיל - יעד מרכזי באמל"ט
"ברזיל היא אחת ממדינות היעד המרכזיות במישור הכלכלי של ממשלת ישראל ובפרט באמל"ט. ", אומרת גרוס. "אנו פועלים שם בשני מישורים עיקריים. מישור אחד מתקיים מכח ההסכם הפדראלי בין המדינות המאפשר שיתופי פעולה ומימון של פרויקטים משותפים. המישור השני מתמקד בפעילות שת"פ ייעודית עם הסוכנות למדע וחדשנות מטעם סאו פאולו, אזור המהווה ריכוז של גופי מחקר וחברות עתירות ידע".

כיום מספר גופים עיקריים המממנים את החברות הברזילאיות המשתתפות בתכנית:
ה-BNDS - הבנק לפיתוח בברזיל, הוא הגורם העיקרי למימון פרויקטים במסגרת ההסכם הפדרלי עם ממשלת ברזיל.  בנוסף, מתקיים שת"פ עם גופים וחברות ממדינת סאו פאולו, באמצעות קרן המו"פ של המדינה, FAPESP שמפעילה תוכניות מימון מקומיות בדומה  למדען הראשי. זה מוסד ציבורי עצמאי עתיר קשרים וממון הפועל לעידוד מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי בסאו פאולו באמצעות הלוואות לפרויקטים של מחקר וחדשנות במוסדות למחקר ולהשכלה גבוהה; ופדרציית התעשייה של סאו פאולו, המייצגת למעלה מ-130 אלף חברות תעשייתיות מכל המגזרים. 

במישור הפדראלי, השת"פ התמקד עד כה ב-4 תחומים עיקריים: ביטחון אזרחי, מדעי החיים, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), והמגמה היא להרחיב את הפעילות לתחומים נוספים.
"בראשית הדרך  הוגשו לתכנית 10 פרויקטים משותפים שמחציתם אושרו למימון בשתי המדינות. מרבית הפרויקטים הם בתחום של ביטחון אזרחי", מספרת גרוס. "אנחנו מקבלים עשרות פניות של חברות ישראליות המבקשות למצוא שותף מתאים בסאו פאולו ואנחנו משקיעים מאמצים בייעול התהליך הזה", אומרת גרוס.
יצויין כי משרד הכלכלה מפעיל שתי נספחויות מסחריות בברזיל, בסאו פאולו ובריו דה ז'נרו, והנספחים המקומיים מסייעים רבות לחברות הרוצות לפעול בברזיל, כולל באיתור שותפים לחברות המשתתפות במסגרות השת"פ של המדען הראשי.
"זו שנה עתירת פעילות בברזיל. זה שוק מתפתח ומתקדם אך לא קל, עם רגולציות ומיסוי בעייתיים ומורכבים. מצד שני זה שוק אטרקטיבי לחברות ישראליות. למשל חברת Evogene ופרוטליקס, שתיהן חברות נתמכות על ידי המדען הראשי אשר פועלות בברזיל בהצלחה רבה", מספרת גרוס.

פעילות נוספת מתקיימת מול תאגידים בינלאומיים שמוקד פעילותם באמל"ט. בברזיל פעילים מספר תאגידים כאלה, כגון Embraer, אחת מיצרניות המטוסים ומערכות ההגנה המובילות בעולם. בשנה שעברה הגיעו לביקור ראשון בישראל ראשי התאגיד במטרה להיפגש עם המדען הראשי ועם חברות ישראליות. גרוס מציינת כי מתימו"פ פועל בשת"פ הדוק גם עם לשכות המסחר ישראל-ברזיל וישראל-אמל"ט.

בסוף אפריל התקיים בארץ סמינר שנועד לסייע לחברות הפועלות בברזיל. בסמינר הוצגו תוכניות השת"פ השונות של המדען בברזיל וביניהן התוכנית הפדרלית והתוכנית עם סאו פאולו למו"פ משותף, והמסלול החדש להתאמת מוצרים בברזיל. כן הוצגו חידושים בנושא התקינה בברזיל על ידי הנספח המסחרי בברזיל. בסמינר נכחו למעלה מ-50 חברות. ד"ר אברהם גרוס, סגן המדען הראשי, הציג את כלי הסיוע ותוכניות המדען הרלוונטיות והכנס התקיים בשותפות עם לשכת המסחר ישראל-ברזיל וסחר חוץ במשרד הכלכלה.

תוכניות נוספות באזור
פרט לברזיל, למדינת ישראל יש כיום הסכמי מו"פ גם עם ארגנטינה ואורוגוואי המופעלים על ידי המדען הראשי. "בשל המצב הכלכלי בארגנטינה, הפעילות שם מתקיימת בעצימות נמוכה מדי, ולכן אנחנו בודקים אפשרויות נוספות שכוללות חבירה לגופי מימון נוספים באזור, כגון ממשלות איזוריות ומרכזי מו"פ עירוניים", מסבירה גרוס.

 "באורוגוואי מוקצה תקציב ייעודי למו"פ בעיקר לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומי ה-ICT. בשנת 2013 ביקרה בארץ משלחת גדולה של חברות מתחום ה-ICT ואנו ארגנו להן מפגשי B2B, במטרה לקדם שיתופי פעולה למוצרים וטכנולוגיות חדשות".

עם שלוש מדינות נוספות באזור – מקסיקו, צ'ילה וקולומביה - מתקיים דיאלוג מתקדם לקראת חתימה על הסכם שת"פ במו"פ תעשייתי. חתימה על הסכמים אלו צפויה עד סוף שנת 2014.

סיפור הצלחה - מעבדות ד"ר דבור | ארגנטינה

מעבדות ד"ר דבור היא חברה המייצרת מוצרי קוסמטיקה טבעית ודרמוקוסמטיקה המבוססים על צמח מרפא גליליים על פי מסורת מקומית דרוזית רבת שנים ובטכנולוגיה חדישה וידע מדעי. במסגרת תוכנית המדען הראשי עם ארגנטינה, יושם שת"פ בין מעבדות דבור לבין חברה ארגנטינאית המתמחה בהכנת בועיות מיקרוסקופיות מתמציות צמחים, שתפקידן לשפר את ספיגת החומרים הפעילים בעור. זו דוגמה נוספת הממחישה כיצד לצד הסינרגיה המחקרית, מסלולי השת"פ של המדען הראשי מאפשרים לחברות ישראליות להקים יחד עם השותפים מערכי שיווק ומכירות ומקנים חשיפה לשוק הבינלאומי.