מאגדי תכנית מגנ"ט מקדמים שיתוף פעולה פורה בין חברות מסחריות למחקרים יישומיים מהאקדמיה. החיבור האחרון של מאגד "רימונים" עם השוק הסיני פותח אפשרויות חדשות, שיכולות לקדם את התעשייה הישראלית בדרך לפיתוח טכנולוגיות תשתית בתחום התרופות

יצירת שיתופי פעולה בין חברות מסחריות, שחלקן עשויות להתחרות זו בזו, היא לא עניין של מה בכך. ובכל זאת, אילן פלד – מנהל תכנית מגנ"ט (מחקר ופיתוח גנרי טכנולוגי) - מאמין שזו אחת הדרכים הטובות ביותר לפתח טכנולוגיות גנריות (תשתיתיות) שישלבו את המחקר היישומי מהאקדמיה ויהפכו אותו לכלי המשרת את התעשייה היצרנית הישראלית.

לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מקדמת שיתופי פעולה בינלאומיים, ועכשיו, לראשונה, מסתמנת אפשרות לשיתוף פעולה בין מאגד (Consortium) לבין צבר של חברות סיניות. המאגד הישראלי והחברות הסיניות קיבלו אישור עקרוני ממינהלת הקרן הדו-לאומית ישראל-סין (Israel-China Industrial R&D Cooperation Framework ) להגיש בקשה לתמיכה לפי המתווה הראשוני שהוצג.

צפויה עוד עבודה רבה ומורכבת עד להגשת הבקשה המלאה. "צריך להגדיר תכניות עבודה מפורטות ולדון בנושאים של בעלות על הידע ויישום עסקי של תוצאות הפיתוח לטובת כל השותפים – אבל, למרות אבני הנגף, גם אנחנו וגם שותפינו הסינים לקרן מאמינים שניתן יהיה להפעיל תכנית משותפת להצלחה טכנולוגית", מבהיר פלד.

אבי חסון, המדען הראשי: "הסינים הינם שחקני מפתח משמעותיים בעולם והשוק הסיני ענק. שיתוף פעולה של חברות ישראליות עם חברות סיניות יאפשר חשיפה של טכנולוגיות חדשניות זה לזה וקידום מגוון הסכמים עסקיים".

 

ממחקר אקדמי למוצר חדשני

"תכנית מגנ"ט באה לחזק ולבנות תשתית טכנולוגית בתעשייה הישראלית", מפרט פלד. "ברוב המקרים השקעה בתשתיות פורצות דרך כרוכה בהשקעות גבוהות ובסיכון גבוה, בעיקר כשנמצאים בחזית הטכנולוגיה ומתעוררים קשיים טכנולוגיים שלא ניתן לפתור בכלים הקיימים. אנו מעוניינים לעזור לחברות בתהליך זה. בנוסף לכך, כדי שישראל תמשיך להיות סטארט-אפ ניישן ומובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, צריך למצוא דרך לחבר את המחקר האקדמי בישראל ולקדם אותו לשימוש התעשייה בישראל".

אחד מתפקידי המדען הראשי הוא לסייע לחברות התעשייתיות להתגבר על הקשיים האלה. "אנחנו יוצרים עבור החברות הזדמנויות לשיתופי פעולה בשלב התשתית והפיתוח הטכנולוגי, שבסופו של דבר יניבו מוצרים ושירותים חדשים ומתקדמים לתעשייה", מתאר פלד. "שיתוף הפעולה מתבצע באמצעות מסלולי מאגדים. למעשה, מאגד הוא התאגדות מאורגנת לפיתוח עצמי וארוך טווח של טכנולוגיות גנריות, שנעשית בשיתוף פעולה בין חברות ומוסדות מחקר. זוהי התארגנות זמנית של עד חמש שנים שבמהלכה כל אחת מהחברות המשתתפות תורמת מהידע שלה לפרויקט במטרה ליצור תשתית טכנולוגית, שאף אחד מכל החברים במאגד לא יכול לפתח בעצמו וללא עזרת אחרים ושתאפשר לפתח מוצרים מתקדמים".

 

לפעמים אלה יכולות להיות חברות מתחרות?

"חלק מהחברות המשתתפות במאגד יכולות להיות בעלות פוטנציאל להתחרות ביניהן. אבל כולן מבינות שבאמצעות השותפות הטכנולוגית הזו – כל חברה חוסכת במשאבים ומקבלת ידע ותשתית טכנולוגית שיכולה לשרת אותה בפיתוח עתידי של מוצרים חדשניים. החשש לתחרות הוא בעיקר של חברות קטנות החוששות שהחברות הגדולות יתחרו בהן עם הידע שהן סייעו לפתח בעצמן. אבל בסופו של דבר, העסק הזה עובד כי כולם מבינים שלכל חברה חסר כסף, כוח אדם וזמן, ואם כל אחת מביאה את היתרון היחסי שיש לה - כולם יוצאים נשכרים. לפעמים התרומה הכי גדולה היא פשוט ללמוד משגיאות של אחרים ולא לחזור על אותן טעויות".

 

כמה מאגדים מאושרים בכל שנה?

"יש לנו בין 12 ל-15 מאגדים בשנה. המדען הראשי ותכנית מגנ"ט מגדירים את התנאים ונותנים את הרוח הגבית. אנחנו מחליטים אילו נושאים אנו מעוניינים לקדם, מתוך מספר הצעות, כאשר השיקול המרכזי הוא מידת ההשפעה של התשתית הטכנולוגית על התעשייה. גודל המאגד מושפע גם מגודל אשכול החברות האפשרי. המספר הממוצע במאגד הוא 9-7 חברות. כל מאגד הוא ישות משפטית המורכבת אמנם מאוסף של חברות אך גם יכולה לנהל משא ומתן כגוף, שבתום חמש השנים יתפרק מרצון".

לקבוצות המחקר מהאקדמיה הנוטלות חלק בפעילות המאגדים יש תפקיד חשוב בפיתוח התשתית. "ברוב המקרים האקדמיה נמצאת הרבה לפני התעשייה", מסביר פלד, "והאינטגרציה והאינטראקציה ביניהן בפרויקטים בתחומי מדעי החיים או כימיה היא הכרחית. גם לאקדמיה חשוב שהמחקרים שלה ימונפו ליכולות תעשייתיות. לכן הקשר הזה כל כך יפה, וכולם יוצאים ממנו נשכרים".

 

פיתוח תשתיתי למגוון תרופות

המאגד המבקש לשתף פעולה עם חברות סיניות הוא מאגד "רימונים", המפתח טכנולוגיות שיאפשרו בעתיד פיתוח תרופות מבוססות על טכנולוגיה של (RNAi (RNA interference – תופעה שמגליה זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה בשנת 2006.

"המאגד החל לפעול לפני כארבע שנים על בסיס מחקרים ותגליות הן באקדמיה והן בחברות המשתתפות", מספרת ד"ר טליה בן נריה, המלווה המקצועית לפעילות המאגד מטעם מגנ"ט. "החסמים העיקריים הם יציבות מולקולות ה-RNA וקשיים בהובלת המולקולות לאתר הפעילות המבוקש. חברי מאגד רימונים עובדים בשיתוף פעולה מלא ובפתיחות כבר מיום הקמת המאגד, ובזכות הפעילות המשותפת המאגד הגיע כבר למספר הישגים טכנולוגיים משמעותיים וחדשניים".

במסגרת השת"פ המאגד מבקש לבצע פעילות מחקר ופיתוח עם שתי חברות, אחת מהן מובילה בטכנולוגיות RNAi בסין, ומכון מחקר שהוקם בשנת 2008 המתמקד בפיתוח טכנולוגיות בתחום זה. חברי המאגד מאמינים שהשותפים הסינים יוכלו לקדם את הפיתוח בעזרת הידע המצוי אצלם ואף להרחיב את בדיקת הטכנולוגיות המפותחות במאגד.

 

מבחינת הסינים, מה היתרון שלהם בשיתוף הפעולה עם מאגד רימונים הישראלי?

"הסינים נחשפים כאן לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות", מסביר פלד, "שבעזרתן גם הם יוכלו להציע בעתיד תרופות מבוססות RNAi. בתכניות הנתמכות על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, הידע שנוצר בתכנית חייב להיות שייך לחברה הישראלית, אך בתכניות הדו-לאומיות אנחנו מאפשרים פטנט משותף על הפיתוח המשותף".

 

מכוונים לישראל, נעזרים בחברות בינלאומיות

איך שיתוף פעולה עם חברה בינלאומית יכול לעזור לקדם את התעשייה הישראלית? פלד מציין כי "כל התכניות שאנחנו עושים במגנ"ט מכוונות קודם כל לארץ. אנחנו רוצים להיטיב עם הכלכלה הישראלית ועם המרקם החברתי כאן. מעבר לתרומה הישירה לחברות הנתמכות, נוצרת גם פעילות שוקקת והרחבת מעגל הנהנים כמו קבלני המשנה ונותני שירותים לחברה הנתמכת. יחד עם זאת, המדען הראשי עושה מאמצים אדירים גם ליצור לשיתופי פעולה בינלאומיים. אנחנו לא מאמינים שכל הידע נמצא במדינת ישראל ולכן יוצרים שיתופי פעולה עם חו"ל. מעבר לכך שפעמים רבות הם פותחים לתעשייה שווקים חדשים, הם חשובים לנו מאוד גם מבחינת הידע".

"שיתופי הפעולה הבינלאומיים מבוססים על הסכמי מסגרת בין שתי המדינות. במקרה של סין, מכיוון שמדובר במדינה גדולה מאוד, יש לנו שם שישה הסכמים עם פרובינציות וערים מסוימות ועם משרד המדע והטכנולוגיה הסיני (MOST), ובקרוב יאושרו שני הסכמים נוספים. בתכניות הללו כל צד מממן את החברות המקומיות, אבל בתכנית מו"פ משותפת, שבה לכל אחד מהצדדים יש תרומה חשובה למחקר, כל אחד נהנה גם מפירותיו של השני", מבהיר פלד.

 

זה עדיין נשאר בתחום התשתיות?

"תשתית טכנולוגית מבחינתנו לא מתבטאת ברכישת ציוד, אלא בשילוב הטכנולוגיה הטהורה –תהליך, מולקולה, אלגוריתם או כל מה שמפתחים – עם האנשים שמייצרים את זה, כאן, במדינת ישראל. אם אפשר לחזק את התשתית הזו על ידי שיתוף פעולה בינלאומי אז אנחנו בעד. זה לא כל כך פשוט, כי אנחנו מעודדים את שיתוף הפעולה ומאפשרים אותו, אבל מבלי לשלם כסף לחברה הזרה למרות שאנו מעוניינים שהיא תביא לתעשייה הישראלית את הידע והיתרונות שלה".

אפשרות אחרת לשיתוף פעולה חוצה מדינות במאגד מגנ"ט היא חבירה לחברה בינלאומית מובילה כמשקיפה. אחת הדוגמאות שמזכיר פלד בהקשר זה היא מאגד שעסק בהעברת וידאו על כבלי נחושת של הטלפוניה בחברת ECI. החברה המשקיפה היתה Deutsche Telekom והיא הביאה את הידע המעשי ואת הוכחת ההיתכנות שנעשתה במעבדותיה. הרווח של Deutsche Telekom היה שלאחר מכן היא יכלה לקנות את המערכות של חברת התקשורת הישראלית ECI, שפיתחה אותן בעצמה בארץ".

 

ויש גם מאגדים ושיתופי פעולה שנכשלים?

"בוודאי", מבהיר פלד. "אם כל הפעולות שנעשה יצליחו - אז אני נכשלתי, כי המשמעות היא שלא לקחנו מספיק סיכון והלכנו על הדברים הבטוחים. יש לציין לטובה את הנהלת מאגד "רימונים" בניטור המתמיד אחרי הפעילות אצל כל החברים, בהערכה מתמדת לסיכוי הבשלת הטכנולוגיות תוך פרק זמן סביר ובהפסקת הפעילות במצבים של התקדמות מועטת להצגת היתכנות טכנולוגיות. במקביל, המאגד מנסה גם לבדוק רעיונות חדשים, שלא הוצגו במקור כשיצאו לדרך, תוך לקיחת סיכונים גבוהים. כישלונות הם חלק מתהליך של בדיקת כיוונים".