תוכנית Grand Challenges Israel משלבת בין פילנתרופיה וחשיבה מסחרית במציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרי בריאות בעולם השלישי. מסלול "אתגר" שהשיק המדען הראשי תומך ביזמים ישראלים החולמים להמציא את הדבר הגדול הבא ותוך כדי כך להציל את העולם

במסגרת התוכנית יחולקו על ידי המדען הראשי מענקים בסכום של עד 6 מיליון ש"ח בכל שנה

בינואר 2003 השיק ביל גייטס יוזמה בשם Grand Challenges in Global Health. המועצה המדעית של היוזמה הגדירה 14 "אתגרים גדולים" שלפתרונם תהיה השפעה מרחיקת לכת על תחום הבריאות העולמית: חיסונים, סניטציה, בריאות ילודים, טיפול בשפכים, חקלאות מתקדמת, מכשור רפואי ועוד. חוקרים ויזמים הוזמנו להגיש את רעיונותיהם ולקבל מענקים בסך של מאות מיליוני דולרים.

בשנת 2010, כחלק מחזון הסיוע שלה, הקימה ממשלת קנדה ארגון ללא מטרות רווח בשם GCC - Grand Challenges Canad 
הארגון ממומן על ידי הממשלה הקנדית והוא "לוקח את זה קדימה" ופועל החל משלב ה-Proof of Concept ועד לשלב הטמעת המוצרים במדינות היעד, ולא רק פיתוחם. GCC מממנים הן יזמים קנדיים והן חוקרים ויזמים ממדינות מתפתחות.

האתגר מגיע לישראל

לפני כשנה וחצי אימץ המדען הראשי את התוכנית וכך הוקמהGrande Challenges Israel (GCI – או בשמה העברי, תוכנית "אתגר"). לאחרונה פרסמה התוכנית את הקול הקורא הראשון להשתתף ביוזמה.

המדען הראשי, אבי חסון: "עם השקת תוכנית 'אתגר', ישראל מצטרפת למשפחת Grand Challenges העולמית ובכך מביאה לידי ביטוי את היכולות הישראליות בתחום החדשנות הטכנולוגית יחד עם רוח היזמות הישראלית הידועה בעולם. שילוב של עשיית טוב, תרומה לאתגרים הגלובליים לצד חדירה לשווקים חדשים והתנסות במיזמים הפונים לקהלים וצרכים בלתי שגרתיים לתעשייה הישראלית עשוי להביא את היזם הישראלי להזדמנויות עסקיות נרחבות חדשות".

 

מאור צ'סטר, כלכלנית ביחידה לאסטרטגיה ומחקר כלכלי של המדען הראשי, מספרת כי לאחר בחינה מעמיקה של הנושא הוחלט לאמץ את התפיסה הקנדית, אך לבנות תוכנית "מגוירת" שתציע פתרונות לאתגרי בריאות וביטחון מזון, תהיה מבוססת על אותו מודל ותתאים לישראל ולמדען הראשי. בין התחומים שכוללת התוכנית: הנגשת שירותי בריאות, תברואה וטיפול בשפכים, בריאות ילודים ואימהות, חקלאות מתקדמת ומכשור רפואי.

בעוד שהתוכנית הקנדית המקורית מממנת גם פרויקטים חברתיים שאין להם בסיס טכנולוגי, המודל הישראלי שהוגדר מחייב שבפרויקטים שיפותחו יהיה אלמנט טכנולוגי כלשהו.

"ברור לנו שכדי לפתח פתרונות טובים צריך להכיר את הצרכים", אומרת צ'סטר. "אחרי הכל, בעולם השלישי יש תשתיות שונות וקיימים דפוסי צריכה וצרכים שונים שצריך לתת להם מענה, והיזמים הישראלים לא מכירים אותם כל כך. לכן לתוכנית שותפה גם סוכנות הסיוע של ישראל - מש"ב (http://www.mashav.mfa.gov.il/), שמכירה את מדינות היעד ויכולה לעזור בהגדרת הצרכים של כל מקום ומקום.

"אני באופן אישי מאוד התחברתי לרעיון - גם מבחינה ערכית, כי זאת משימה נעלה שלא תמיד נמצאת במרכז תשומת הלב של המדען הראשי, המתמקד בעיקר בנושאים שהם בפסגת הטכנולוגיה. יחד עם זאת, ככל שלמדנו את הנושא ראינו שהשוק הוא ענק וצומח ולמדנו שכדאי להתחבר אליו מוקדם וחזק ככל האפשר כדי לשפר את הסיכויים שלנו כישראלים להיות גורם משמעותי במהלך הזה ולגוון את יעדי הייצוא הישראלי".

הפילנתרופיה משתלמת

"תוך בחינת הנושא", מספרת צ'סטר, "הבנו שלהשקעה כאן יש הרבה פוטנציאל לא רק להביא תועלת, אלא גם לתרום משמעותית לכלכלה הישראלית. אם למשל מפתחים שיטה לאבחון מהיר, מדויק ופשוט של מחלה, חיסון שאינו דורש קירור או הורמון להקלה על לידה שניתן לקבל בשאיפה ולא בזריקה – אלה פיתוחים שיש להם פוטנציאל מהפכני גם לבתי חולים בעולם המערבי ואפילו פוטנציאל רווח. זה פותח את הנראוּת הישראלית בעולם גם בפרויקטים שאינם כרוכים בטכנולוגיה עילית כמו שאנחנו רגילים, אלא גם לצרכים האמיתיים של השווקים שפורחים עכשיו ושהם הפוטנציאל הממשי של העתיד.

"אנחנו מעודדים את היזמים והחוקרים הישראלים להרחיב את המבט אל השווקים המתעוררים. בסופו של דבר, התוכנית אינה פילנתרופית בלבד ומטרתה גם להגביר את הייצוא לשווקים אלה, אשר חשיבותם בכלכלה העולמית רק הולכת ועולה. כמו כן, לחדשנות העשויה לעלות כמענה על האתגרים הגדולים הללו ייתכן פוטנציאל מסחרי משמעותי גם בשווקים המפותחים.

"בהתאם לתפיסה זו, חלק מכוח המשיכה של התוכנית שאנחנו מציעים ליזמים הוא שהמכירות לעולם המתפתח יהיו פטורות מתמלוגים והרווח כולו שלהם. אם הם מוכרים לאירופה או לעולם המפותח או לארה"ב - הם משלמים תמלוגים.

"יש לזכור כי התוכנית משתייכת לקהילה של תוכניות Grand Challenges בעולם ויש ביכולתה לנצל את רשת הקשרים שיצרה קהילה זו במהלך השנים עם חברות מסחריות, מכוני מחקר ויזמים בכל העולם. רשת זו חיונית להצלחת המיזמים והצטרפות לתוכנית תסייע ליצור את החיבור בין היזמים הישראליים לשותפים אסטרטגיים פוטנציאלים. היזמים שיגישו הצעות חייבים להיות ישראלים, אבל אנחנו מאוד ממליצים שיהיו להם שותפים במדינות היעד, כי יש משמעות רבה לפיתוח בשיתוף עם הקהילה המקומית, וזה בהחלט תורם ליישום. לאור מורכבות הסביבה העסקית במדינות המתפתחות, יסייעו לשכת המדען הראשי ומש"ב באיתור שותפים מתאימים לפיתוח ויישום המיזם במדינות היעד".

"ישראל ידועה בעולם כ'אומת הסטארט-אפ'", מוסיף יעקב פישר, מנהל התכנית בלשכת המדע"ר. "מטרתנו היא להפוך את ישראל לבית היוצר המוביל של מוצרים וטכנולוגיות עבור העולם המתפתח. בנוסף לתועלת הכלכלית שעשויה לצמוח מכך לתעשייה הישראלית, תהיה בכך גם תועלת תדמיתית עצומה עבור העם היושב בציון בעיני העולם כולו".

 

רוצים גם?

למסלול "אתגר" רשאים להגיש הצעות חוקרים, יזמים, חברות קטנות ובינוניות (עד 100 עובדים), מוסדות מחקר ועמותות.

המועד האחרון להגשת הצעות הינו 31.3.2014. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר התוכנית - www.grandchallenges.org.il.

היזמים מתבקשים להגיש תקציר מנהלים וסרטון וידיאו באנגלית. לאחר מכן יעברו ההצעות ועדה רגילה של תנופה. חשוב לציין שהתוכנית מציעה תנאים יותר טובים ממענק רגיל (עד 90% במקום עד 80%) וסכום הרבה יותר גדול ממענק תנופה (500,00 ש"ח במקום 200,000 ש"ח).